הלכתי לי בקמפוס הישן של אוניברסיטת יל, בין פסלים של תורמים או תלמידים חשובים. על הדשאים הירוקים המוקפים בניינים מהמאות ה-17/18 .בניינים שנבנו באדריכלות מגוונת, מהבנייה הקולוניאלית האמריקאית הרגילה, קרי לבנים אדומות, עד הבנייה הגוטית דרך הארכיטקטורה הטודורית האנגלית. מרוב התפעלות לא שמתי לב ונתקעתי בבחור דתי, הוא אמר שהוא בדרכו למנחה, התלוותי אליו. בדרך דיברנו קצת, גיליתי שהוא לומד משפטים. עברנו כמה רחובות וקמפוסים של האוניברסיטה, והגענו לבסוף למרכז יוסף סליווקא, המרכז היהודי בְיֵל, נכנסנו. התפללנו מנחה, לאחר מכן החלטתי להישאר ולהתרשם מההווי היהודי באוניברסיטה. בעקבות שהותי שם, פנתה אליי אשה חובשת כיפה ושאלה אותי לשמי, אמרתי לה. דברנו, היא סיפה לי שהיא סגנית הרב בקמפוס, ושאלה כמה זמן אני נשאר בעיר, אמרתי לה שדי הרבה, אז היא הזמינה אותי לארוחה בביתה. לאחר התלבטויות רבות וקשות הסכמתי, לא יודע למה.

הגעתי לביתה, בית פרטי בעל שתי קומות כיאה לבית בניו הייבן. הייתי מוכן למוזריות בכל הקשור לקטע הדתי, בכל זאת, אישה חובשת כיפה, עניין אותי מה בעלה עושה (והאם גם הוא חובש כיפה). אך כשהדלת נפתחה נוכחתי לדעת שאין לה בדיוק בעל, או יותר נכון, עד אז חשבתי שעניין הכיפה קשור לזה שהיא רב, ואז חשבתי שאולי זה בגלל שהיא הבעל בבית, אִשְתָּהּ (לא יודע איך לקרוא לזה, בת זוגתהּ?, ידועתהּ בציבור?) היא עקרת בית. אז עברתי ממוזרות אחת לשניה קודם הכיפה, ועכשיו זה. הן ליוו אותי לשולחן ושם ראיתי שש צלחות ערוכות ולפני שהספקתי לשאול, הן קראו לילדות לרדת. הופיעו מהמדרגות שלוש בנות צעירות שחורות, הסבירו לי שהשלוש אחיות, והן אימצו אותן. טוב אז אני יושב בשולחן עם רב לסבית ובת זוגתהּ ושלוש בנותיהן האפרו אמריקאיות, ואז נחתה עליי המכה הסופית- הם טבעונים!!