הספר מדבר, בעיקרו על מחלוקת גדולה

 בין ראש הסנהדרין והנביא בעותה עת, לבין המלך

 והכהן הגדול (שהוכנס למקדש מטעמו של המלך).

 מחלוקת זו עיקרה היא חזרתו של אותו האיש.

 ככל שהנביא מנבא על חזרתו (ויש לו נבואות קשות

 שחוזרות ונשנות), המלך גורם להשמצתו ברבים

 (ע"י שימוש בתקשורת המלכותית), וכן המלך מעיף

 את ראש הסנהדרין מתפקידו, בטוענה שנטרפה עליו דעתו,

 עם הזמן אף ממנה את הכהן הגדול במקומו.

 טענת ראש הסנהדרין והנביא היא, שאותו האיש חזר,

 ולא רק שהוא חזר אלא שמקהיל אליו את קהל

 מאמיניו מימים ימימה וביניהם מקורבים למלכות,

 וכן מנסים להשפיע על מאמינים נוספים.

 אך המלך נשאר בשלו, ואיתו הכהן גדול,

 הם פשוט משמיצים את דבריהם של ברי פלוגתם,

 עיקר הרתיעה של המלך מלהאמין לראש סנהדרין,

 מתבססת בשתי סיבות האחת פחד מפאניקה בציבור,

 והוא לא רוצה להצטרך להתמודד איתה,

 וכן מפחד כי ראש הסנהדרין רוצה את כסאו.

 דחיקת הבעיה על ידי המלך, מביא את ראש

 הסנהדרין לפעול בעצמו, ומתוך מחבוא בלב ליבה

 של הבירה, מקים מסדר, השומר על פעולותיו

 של אותו האיש שלא יתחזק, מסדר זה מכיל

 חכמים רבים, ביניהם, חוזר בתשובה שהיה

 ממאמיניו של אותו האיש, ועוד איש שנרדף

 ע"י המלכות כבר כמה שנים, וכן יש במסדר

 זה מושתלים בין אנשיו הקרובים של המלך.

 בעקבות ראש הסנהדרין מקים הנביא, אף הוא,

 בשמו של ראש הסנהדרין, קהילת פעילים

 צעירים שישפיעו בבוא העת. בסוף הספר

 מתברר לעיני כל עמדתם של הארי ודמבלדור

 שאכן וולדמורט חזר. "הארי פוטר ומסדר עוף החול"

 בהחלט שווה לקריאה.