ציפיה-

אף פעם לא התנסיתי בה באופן שכזה.

לא חוויתי את התחושה, של לחכות למשהו עד כדי מריטת עצבים.

שכל- כולי מרוכזת בכך,

ואינני מסוגלת להתרכז בכל דבר אחר מלבד זה.

חוששת לעשות צעד מצידי,

שמא אקלקל את מהלך העניינים המכוון מלמעלה,

מהלך שבעצם יש לי חלק בו. חלק נכבד.

הגיע מושא הציפיה שלי. אך לא באופן שבו תכננתי שיבוא.

למרות זאת-

מרגיע, מנחם, מזרים כוחות להמשיך,

נותן תקווה,

נושא תפילה,

תפילה מקירות חדרי ליבי,

לדרך בהירה, ברורה, ישרה,

כי כבר עייפתי מלצפות, מלהתאכזב, מליפול,

ולקום,

וליפול..