לפני שבלילה הולכים לישון אני נשאר האחרון אני לא יודע למה או איך אך אין לי חשק שיגיע הקץ כי כשהיום נגמר אני בוכה על מה שעבר כי את הזמן אי אפשר לנצור לכלוא או לשמור הוא מבין האצבעות חומק ואת כל היום מוחק ואז אני נאנח קשות על אבידות כבדות על מה שהיה טמון באותו היום ונכלה כמו הקיץ מתוך חלום תגידו לי איך אפשר ללכת לישון אם לא ניצלתי את השעון אם הזמן שלי עבר ופתאום הכל נגמר אי אפשר לעבור על זה בשקט וללכת לישון הרי זה חוסר טקט נורא ואיום כי אם אני אלך לישון אני אשלים עם הכישלון שאת היום לא ניצלתי עד תום ובינתיים עם הרהורים אני נרדם בכבדות ראשי צונח על מיטתי וחלומות בוחשים בראשי שם, אני מנסה לשבור את השעון, לחלץ את הזמן ממסגרות שלא יהיה מרובע וחסר תקנה שיהיה מדי פעם נועז ויפרוץ גבולות ויפליג כמו החלומות לגבולות אין סופיים לעולמות בלתי נשכחים.
|