חיינו ככביש מהיר מתנהלים בידינו אפשרויות לא מעטות: נתיבים מרווחים ומרובים כבישים המאפשרים בדרכים משונות להגיע כמעט לכל המקומות ועזרים שהופכים את הנסיעה לנעימה יותר: שלטים אותנו מכוונים תחנות דלק- כוח להמשיך נותנים ועצירות לאכילה ושתייה לכול מוצעים אך, חיינו שלא ככבישים ביום אחד לפתע מסתיימים ובדרך- בין מחלף למחלף חייב אדם לעצור באחת להתבונן מסביבו ולראות- האם נמצא אני בדרך הנכונה? אולי, מבלי משים התגלגלתי לדרך ללא מוצא? ומתי לאחרונה לקחתי לעצמי קצת מנוחה? והחזרתי לנשמתי את ניצוץ בחרותה? |
תגובות