חיינו ככביש מהיר מתנהלים

בידינו אפשרויות לא מעטות:

נתיבים מרווחים ומרובים

כבישים המאפשרים בדרכים משונות

להגיע כמעט לכל המקומות

ועזרים שהופכים את הנסיעה לנעימה יותר:

שלטים אותנו מכוונים

תחנות דלק- כוח להמשיך נותנים

ועצירות לאכילה ושתייה

לכול מוצעים

אך, חיינו שלא ככבישים

ביום אחד לפתע מסתיימים

ובדרך-

בין מחלף למחלף

חייב אדם לעצור באחת

להתבונן מסביבו

ולראות-

האם נמצא אני בדרך הנכונה?

אולי, מבלי משים

התגלגלתי לדרך ללא מוצא?

ומתי לאחרונה לקחתי לעצמי קצת מנוחה?

והחזרתי לנשמתי את ניצוץ בחרותה?