התרגשתי כשחדרתי
אל חדרי ליבך.
חייכת אלי ואמרת
´אתה לא הולך´.
התרגשתי כשגלשתי
אל עמקי נשמתך.
דיברת אלי ברוך
ואני אהבתי את המצלול
בקולך.
התרגשתי כשביקרתי
במחוזות ילדותך
ואת נזכרת בכל פרט
ולא פסקת מלצחוק ולחייך.
במסעי המרגש הגעתי אף
אל נבכי תת-הכרתך
ומצאתיך נפתחת אלי לאיטך
כמו נר הלילה
לאור השקיעה הדועך.
כשחזרנו את ואני מהעבודה
שאלת ´מה נשמע?´
והמשכת לעיין ב´סערת-נפש´.
שכתב יורם יובל
קראתי במבטך שבעצם
עולמי איננו עולמך.
מוקדש בהערכה רבה לונוס שבעצתה עודכן השיר לגירסה הנוכחית.
לגירסה הראשונה קראתי: מתרגש והולך. אשמח לשמוע מה דעתכם
בהשוואת שתי הגירסאות.
תגובות