תזכירו לי את ריח הימים
הרחוקים, המלוחים בהם
עבדנו עבודה קשה
ולא חרצנו לשון
ולא התרפקנו על עבר יבש.
זוהי שעת ההפסקה.
פרוסות הלחם שבידינו יבשו
רוח ההתרסה נכנסה לפינו
ואין מנוס מצליפת שוטים.
ניקח את רוח הזמן. לא נפחד.
נאחוז ברומח כאבותינו הקדומים
וננגח האיל בחומה.
לא.אין זו שעת משבר.
אך בין כל השעות האבודות
נשים ליבנו למלאכה
ונשקוט עד יעבור זעם.
תגובות