בערך
-זו דרך.
ויש ערך
בלא דיוק!
הפיתוח
עף ברוח
ונזנח
בקצה הצוק...
ayelet cohen
-
משתדלת ללמוד
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תינק אם זה הצליל שמשמיע אסימון שנופל- זה מה שקרה כשקראתי יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי- אם מצאת אותה בסוף בעמקי לבבך זה אומר שמצאת אותה באמת, והגעת למסקנה שהאוצר לא מתחת לגשר אלא אצלך בבית, או שרק הכתה בך איזושהי הבנה בנוגע לעצמך? איילת בשם האיילת האבודה [ליצירה]
- [ליצירה] המשך, למה שכתבתי קודם ואפסילון זה תמיד שואף להיות אפס אבל הוא אף פעם לא מגיע לשם.. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן צרוף של שני דברים- "נקודה" ו- "אפשרית": נקודה- כי כל התוכניות וכל המחשבות מתנקזות יחד ומצטמצמות לנקודה אחת שאינה תופסת מקום וזמן, וכיוון שכך- הנקודה נעשית "אפשרית", כי הכל יכול להתכווץ לדבר כל כך קטן ולכן גם יכול להתקיים- אפשר להספיק דברים שלא לוקחים זמן, אפשר לעשות דברים שלא דורשים מאמץ. מקווה שהסברתי קצת [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה קשה [ליצירה]
- [ליצירה] יחסות (1) זה נראה כאילו כך האדם שולט בעולם יותר, ולא היא! כי כשכולם נעים ואתה עומד אתה ממלא את רוב זמנך במדידות של מה שזז יחסית אליך במקום להיות זה שזז ויוצר........ (כתבתי על זה משהו אבל טרם פרסמתי אולי בהזדמנות..) חוצמזה שלא יפה להאשים את איינשטיין הוא דוקא הגאון בכל הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המבנה- מעצים את התחושה גם אני הרגשתי בנוכחותה כשקראתי הקיץ, האש, הלאות הזאת.. למה תמיד קיץ וסוף באים ביחד? (ועוד עם התנתקות... סוף כפול ומכופל) [ליצירה]
- [ליצירה] תאור מדוייק של רגע כזה שבורח ובסופו נשאלת בדיוק זו השאלה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה- כמובן ואני שאחרי שהזעתי כל הדרך הדרך המפרכת לכיסופים (שני לילות של הליכה, שבסופם לא הגענו..), ואח"כ הלכתי לרקוד בחתונה, חשבתי לעצמי: ה', כמה בנאדם יכול כבר להזיע??? תודה שנתת ביטוי מוצלח יותר למחשבה הזאת. וכמובן לא נשכח את אלו שמזיעים בירוחם :-) עם ישראל, ארץ ישראל, קצת חשבון נפש של "הציבור" וכו... [ליצירה]
- [ליצירה] על הלבדיות של כל אחד מאיתנו לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונת אבל הנה קצת נראה שאני חלוצה בכתיבת תגובה ליצירה זו, אשרי שזכיתי קצת מהפרשנות שלי ומה עלה לי בעת הקריאה: כמה אנחנו חיים בעולם וכמה אנחנו יכולים להיות סגורים בתוך עצמנו כשהכל סובב סביבנו, ונדמה שמלבדנו אין עוד אדם... אלא שפתאום בשורות האחרונות עולה רמז דק לקיומו, בעצם לקיום ערוגתו של האחר, המעידה בעקיפין הל היותו של עוד אדם בודד בעולם. מלבד הרעיון מאחורי המלים אהבתי גם את הצורה בה הבאת אותן איילת [ליצירה]
תגובות