שוב חורף הרהרה לעצמה ביושבה מול מסך הטלוויזה,

לוגמת תה צמחים .

מקנקן מתכת אותו הביאה עמה כשעלתה לארץ ממרוקו

החורף הזה חשה כי נוספו לגילה עוד כמה שנים נוספות,

כך גברו גם פחדיה.

מהרעם, הברק, הרוח

לכן בכל חורף ששומעת היא ברדיו כי מזג אוויר יהיה סוער מלובה ברוחות ומטר סוחף.

מתגוננת מידית מפני הפחד שעוטף אותה

בסגירת תריסים, עטיפת זכוכיות החלון בשמיכות צמר,

בכדי שלא תוכלנה להתבונן בברק .

או להקשיב לשריקת הרוח הנוגעת בם בחוזקה

רק ברעם חשה צמרמורת בגופה ,

שחולף הוא חשה הקלה .

באחת הפרסומות הוציאה משידת הטלוויזה

אלבום תמונות,

התכסתה בשמיכת הפוך שהונחה יום קודם בספה

מדפדפת בגעגועים לתקופה ההיא שהייתה עלמה,

ולבית שהותירה במרוקו שם ילדיה היו אוחזים בסינרה.

עתה שהתעטפו שמי מרום בברק ,רעם ומטר סוחף