בחלומות ליל אותה אני רואה

כל כך יפה,יהירה

את עמי שונאת בכל נפשה

אך בה נפשי נקשרה.

כיצד אוכל להפסיק להעריצה

היא,שרק שנאה לי מחזירה

ארץ שאינה זבת חלב

אך בשבילי היא מתוקה מפז

השמעתם?

את צליל קולה

רק מחשבה עליו והולם לו ליבי

לא מקשיב לעובדות הברורות,

רק אהבה לה הוא רוחש

היא-שאליו היא נשארת אטומה.

כיצד אוכל זאת להסביר

לאנשים שאותי סובבים

ורואים זאת

בתמיהה

בגיחוך

בהרמת גבה

בסלידה

כבגידה?

לא אהובתי

בך לא בגדתי

תמיד תהיה האחת

תביני

אבל אי שם מעבר לים

ישנה אחרת

שאליך לא תשתווה לעולם

אך נמצאת היא כאן

בליבי

בנשמתי

בדמי

ארצי מולדתי

התסלחי לי?