וכפוסעת
עוד מדמיינת אותך
קלילה, מתנועעת
במעין קצב
משלך.
אוספת עוד אבן, לוטפת פרפר,
צוחקת אליו בחיוך מוכר.
חובקת גזע אלה קלוע,
מציצה מבין רווחיו,
נושמת את אויר מפער ערוד
ברוח עכשיו
יש אלף מנגינות.
אולי אלף ואחת
הן כולן בקולך
הן כולן עבורך
ומבט מחייך
ועין בורקה.
את כה רחוקה....
תגובות