הביאני המלך חדריו
אך משהניחני שם, נעלם.
שמני בין גנזי אוצרותיו
אך משהושטתי ידי לקבל
התאדה, התנדף כלא היה.
האיר לי המלך פניו
ומשזרח גם אורי,
פסק
ואפלה זרקה בכל.
הוא רועה בשושנים
ואני
רואה בנושנים.
גלגל חוזר, אין חדש
אותה שמש זורחת
אותו הבל מושל בכל.
רק זעקה אילמת קורעת חבלי השתיקה
ובאילמותה מרעימה
מתי אחזה בסתיו העובר
אראה ניצנים בארצי
מתי אשמע קול התור אריח סמדר
ואחזה בניסת הצללים
תגובות