וכי נחש
…"אני חייבת לדבר אתך, דחוף, אפרת, מהר.. אני כבר לא יודעת מה לעשות
…" צרחתי אל תוך הטלפון ככרוכיה בלתי נלאית( אין לי מושג מה זה..)"מה קרה?? מה עשית הפעם??? שוב כיווצת את הבגדים שלך בכביסה.. אמרתי לך אלף פע
….""לא
…" קטעתי את דבריה " זה בכלל לא זה( איך לעזאזל, היא יודעת על הכביסה..?), טוב תשמעי, אני לא יכולה לספר לך את זה עכשיו בטלפון, אני חייבת לראות אותך, אפשר , נגיד בקפה "מארק" בעוד חצי שעה????" ניסיתי לשכנע בקול הכי מסכן שלי …"אוקיי, אני באה ,וכדאי לך שזה יהיה שווה את זה..!!!"
"תודה, ביי" אמרתי וסגרתי את הטלפון, אפרת היא המוצא האחרון שלי, היא כבר תדע מה להגיד, היא פשוט החברה הכי טובה שלי, היא מכירה אותי, אני בטוחה שהיא פשוט תגיד את המילים הנכונות והמנחמות (- אני מקווה , חסר לה שלא
…)אחרי שחיפשתי בגד נורמלי לשים על עצמי יצאתי לעבר בית הקפה, כשאפרת מקדמת את פניי
…"טוב, אז על מה כל המהומה, מאיה, אני מקווה שלא הטרחת אותי סתם, את יודעת מה השעה עכשיו?? עשר וחצי בלילה, מה היה כל כך חשוב שלא יכולת להגיד לי את זה בטלפון???"
"תירגעי, תשבי, תזמיני קפה, אני אספר לך הכל, רק תבטיחי לשמוע אותי עד הסוף"
אפרת הבטיחה, הזמינה קפה, אני הזמנתי נס והתחלתי לספר לה את כל שעבר עליי ב- 3 השעות האחרונות..
" את גיל את מכירה כבר??" אפרת הנהנה בראשה, גיל היה החבר שלי בשנה האחרונה, לפני כחודש הוא החליט שזה לא הולך לשום מקום ושזה לא הוגן עבורי וכו´ וכו´ וכו´, בכל אופן לי עדיין היו רגשות כלפיו, ואפרת ידעה זאת.
"ואת גילה, מהשכבה בתיכון, את זוכרת??" אפרת הנהנה בראשה שנית ואז שאלה "לא!! מי זאת???"
" נו, גילה מגעילה, הבחורה הצנומה עם הצמה השחורה הכי ארוכה, איך את לא זוכרת אותה??"
"הא..!! גילה מוסקוביץ, כן, אני זוכרת.. תמשיכי.."
" בכל אופן גיל עכשיו יוצא איתה, היית מאמינה, דורון (גיסי) שהוא גם חבר של גיל, סיפר לי והייתי בשוק, גילה וגילי, אוף, אני כבר מתארת לעצמי את כל הגילים והגילות המגעילות שיצאו להם, מה שבטוח צנומה היא כבר לא תצא מהעסק, אני מקווה
…!!" והסתכלתי אל אפרת במבט מתחנן"כן, כן זה בטוח, אל תדאגי כל המחקרים מראים ש
….""זה בסדר" קטעתי אותה "נרגעתי" ולאחר שראיתי את אפרת נושמת לרווחה המשכתי.
"בכל אופן לפני יומיים הזמינה אותי שולי (אחותי) ודורון לבינגו חנוכה שהתקיים היום, את יודעת, אצלנו זה כבר מסורת, שמחתי על ההזדמנות לצאת קצת מהדיכאון שאפף אותי בחודש האחרון, אלא שדורון גם טרח להודיע לי שגיל וגילה גם מגיעים, כמובן שלא עזרו האיומים שלי (-זה או אני או הם!!!!) אז בסופו של דבר אמרתי לדורון שאני אגיע אבל רק בגלל שזה מסורת ומסורת לא שוברים ושאר בבלתי"ם אחרים.." לגמתי מכוס הנס שלי , גירדתי קלות בגב( היתושים האלו
…) והמשכתי."כשהגעתי לשולי, כל החבר´ה כבר ישבו בסלון, חוץ מגיל גילה, רק התיישבתי וכבר צילצל פעמון הדלת וגיל והנחש שלו ו
…""אוקי" קטעה אותי אפרת "עד כאן, מאיה , את יכולה להגיד הרבה דברים על גילה, אבל נחש??"
"לא, את לא מבינה, גיל באמת הביא נחש בכלוב, הרי את יודעת שהוא ובעלי חיים זה סיפור אהבה, בכל אופן גיל והנחש והקופה שלו נכנסו ו.."
"אז רגע," קטעה אותי שוב אפרת " גילה בסוף לא הגיעה???"
"לאאאאאאא" איבדתי את הסבלנות "הקופה .."
"הקופה לא הגיעה??? קטעה אותי שוב אפרת ,"אני לא מבינה, מאיה , מה הולך פה ? מי זאת הקופה????"
"גילללללללללה" צעקתי, כל הנוכחים הסתכלו עלי, אני הסתכלתי על אפרת ואפרת הבטיחה לשתוק עד סוף הסיפור.
"המשחק התחיל, ניסיתי לא להתייחס לגיל וגילה שממש לא השתנתה מהתיכון, התמקדתי בעיקר בכרטיס המשחק שלי, ודי נהנתי מהבינגו, כך עברה שעה בערך, עד שגיל הכריז בפתאומיות, כי משהו הרים את המכסה של הכלוב של הנחש שלו, וכנראה שהנחש מסתובב חופשי, הוא ביקש מכולם להירגע, אני שמרתי על קור רוח מפתיע ,בשעה שכולם עלו על הספות וצרחו בפחד,וגיל ניסה להרגיע אותם שהנחש ,למרות אורכו הרב, אינו מסוכן"
"אז מה עשיתם???? מה קרה בסוף???" לאפרת כבר לא היתה סבלנות.
" ניגשתי לגיל, אמרתי לו שאני מוכנה לעזור וניסיתי לחפש את הנחש, פתאום ראיתי רצועה שחורה ארוכה על הרצפה, למרות שלא ראיתי את קצה הרצועה הייתי בטוחה, זה הנחש!!! לא קראתי לגיל, אני אעשה לו הפתעה, חשבתי, ניסיתי למשוך את הנחש אך לא הצלחתי, הבנתי שאני צריכה לנקוט באמצעים דרסטיים"
הסתכלתי על אפרת בעיניים דרמתיות והמשכתי
" תביני, לא היתה לי ברירה, ניגשתי למטבח ולקחתי סכין גדולה, כמובן שלא התכוונתי להרוג את הנחש, פשוט נזכרתי כי כאשר חותכים לנחש את הזנב, הוא אינו מת אלא ממשיך לחיות ובזוכרי זאת הטלתי את הסכין על הנחש, "מצאתי", קראתי והנפתי בגאווה את הנחש מול הנוכחים, אבל כבר אז הבנתי שמשהו לא בסדר, לנחש נשרו מן שערות שחורות ארוכות כאלו, והיה לו ריח של "נטורל פורמולה", וכאשר גילה קמה גלוחת צמה, ושאלה מה קורה, הבנתי את גודל הטעות.."
"אז מה עשית, מה, איך??" אפרת הביטה בי בציפיה.
הבטתי אל אפרת מחייכת
"צחקתי, אבל מיד תפסתי את עצמי , גיל התחיל לצעוק עליי, וגילה בכתה, שולי ניגשה אלי ואמרה שכל אחד היה יכול לעשות טעות כזאת (טוב, אולי חוץ מגילה) ניסיתי כמובן להתנצל אבל כל מה שיצא לי זה צחוק רועם
… הבנתי שכדאי לי לברוח משם ומהר, רק לפני שעה הגעתי הביתה ואני עדיין לא יודעת מה לעשות ???" סיימתי את סיפורי, ושוב גירדתי בגבי (על סנו-די שמעתם יתושים מסריחים?..)"ומה עם הנחש, תפסו אותו???"
"ממה שאני יודעת, לא!!!, אפרת תעשי לי טובה את חייבת להגיד לי מה לעשות,גיל לא עונה לטלפונים שלי, אני מיואשת.. ואולי תוכלי לעשות לי טובה קטנה, תסתכלי על הגב שלי, מה קורה שם, היתושים האלו הרגו אותי" הפניתי את גבי אל אפרת ,חושבת על כל מאורעות היום
…"נו אז מה קור
…" פניתי אל אפרת"אפרררררת??? אפררררררת??? איפה את???"
האפרת הזאת, אי אפשר לסמוך עליה
….
תגובות