כהתחלה אקדים ואומר שסיפור זה אינו שלי אלא של אחותי הקטנה כשהייתה קטנה ללא שכתוב, מובא ככתבו וכלשונו.{בכתה ג' 1987}.תהנו...<
שלוממי והסביבון.
בערב חנוכה, קנתה אמא לשלוממי סביבון יצוק עופרת. באחד מימי החנוכה שיחק שלוממי בסביבונו והנה קפץ הסביבון מן השלחן אל הספסל, מן הספסל אל הרצפה והמשיך להסתובב עד שהגיע לדלת הפתוחה ומשם החוצה אל החצר. שלוממי רץ אחרי הסביבון. הסביבון פונה ימינה שלוממי פונה ימינה , הסביבון פונה שמאלה ושלוממי אחריו. הסביבון עולה על הגבעה יורד אל העמק ושלוממי אחריו. פתאום עמד שלוממי לילה חושך מסביב נעלם הסביבון. פתאום רואה הוא אור מרחוק. רץ שלוממי לקראת האור ובא למערה והמערה ריקה. רואה שלוממי דלת בקיר המערה פותח ונכנס והנה הוא בחדר גדול ועל רצפת החדר חנוכיה גדולה ניצבת, חנוכית זהב ושולחנות ועליהם גם חנוכיות משובצות זהב ושם אליהו לומד תורה. בא שלוממי וראה סביבונים לרוב ובחר לו אחד את הסביבון שברח לו והלך הביתה והנה בבוקר קם שלוממי ממטטו{כך כתוב}, מחפש את הסביבון והנה הסביבון מאחורי הכר. שמח שלוממי מאוד.
