20:00 יום שני

חושך...!

'חושך מצרים' חשב עו"ד יוסי תירוש בהיכנסו לבנין 'שנהב', אך לא היה לו הרבה זמן לחשוב הוא מיהר לעבר המשרד שלו שהיה חשוך מאוד.      

איפה כולם??? מה קורה פה?? מתי קרתה הפסקת החשמל הזאת? שאל יוסי את עצמו עת התעסק במתגי החשמל.                                               

  יוסי בחן את המשרד, האמת שלא היה הרבה לבחון, בכל זאת הרי המשרד היה חשוך, לפתע נתקף רעב, הוא נזכר כי לא אכל כמעט כל היום, הוא החליט לפתוח את ה'צום' ולהשביע במעט את רעבונו לפחות עד שיגיעו כולם, הוא ניגש לארון העליון ומישש כעיוור את חבילת הקורנפלקס,אחר ניגש למקרר ומישש לעצמו קרטון חלב.                                                    החלב נמזג אל תוך קערת הדגנים ואחר כך ברעוותנות בלתי נשלטת מילא יוסי את מלוא הכף בתערובת.. יוסי לא הספיק אפילו לטעום מתערובת החלב והקורנפלקס כשלפתע התפרץ אל החדר כרוח סערה שותפו למשרד עו"ד לירון דינר כשהוא מתנשף ורושף..

"יופי אתה עדיין כאן, חשבתי שלא אשיג אותך, הם ביטלו, 'אדלר את כהן' ביטלו את הגעתם, אני מצטער שלא הודעתי לך קודם פשוט הייתי עמוס ב... ב..סלים ושכחתי להודיע לך, אני כל כך מצטער אני מקווה שלא חיכית הרבה???"

יוסי זיהה את קולו של לירון,והביט אל עמיתו, נכון שלפעמים פילל וייחל להיפטר ממנו בהקדם בגלל אדישותו וריחופיו החוזרים ונשנים אך הפעם הוא היה מופתע ונרגש ששותפו הגיע עד למשרד רק כדי שהוא לא יחכה לשווא..

"איך שאני רעב!! אתה אוכל משהו???, מה זה??" שאל לירון

"אה זה! כן,פשוט לא אכלתי כל היום אז אני חשבתי לאכול קצת מהקורנפלקס.. אבל אתה יודע מה??? אתה יכול לאכול את שלי אני אכין לי כבר מנה אחרת" וכאן יוסי הביט אל שותפו לירון ובקול נרגש אמר לו "אתה באמת חבר אמיתי ושותף יקר, אני כל כך מעריך את מה שעשית ואני מצטער אם לפעמים לא הראתי את זה" סיים יוסי את דברו חיבק את לירון והגיש לו את המנה שלו, לירון היה אף הוא נרגש, אך לא לזמן רב ומיד טמן את כפו בצלחת...

19:30 יום שני (חצי שעה לפני)

אמיר החשמלאי הראשי  ניגש אל ארון החשמל המרכזי שבכניסה לבניין "שנהב" הריק מיושביו ובידו קפה מהביל שהכין לפני כדקה, כל מה שנדרש היה לעשות הוא להחליף את המפסק הראשי הבלוי במפסק חדש.

הוא הביט לתוך הארון וקלט חוטי חשמל יוצאים, הוא החזיק את החוטים ובחן אותם היטב.

'זה ממש מסוכן, מי השאיר ככה את החוטים גלויים?' חשב והעביר את הקפה ליד השניה אך לפתע הבהילו קול מאחוריו..

"יום הולדת שמח!!!!!"

 אמיר הסתובב לעבר הקול באופן שגרם לו לשפוך את הקפה בעודו חם על החוטים ולגרום לקצר חשמלי בכל הבניין, אך אמיר לא ידע על הקצר כיוון שעכשיו היה כבר טרוד במשהו אחר.

19:27 יום שני

"הנה אבא אמיר" צעק גדי בנו הקטן של אמיר, לעבר הדמות המוכרת שרכנה מול ארון החשמל.

"לך תפתיע אותו" לחשה לו אמו שהגיעה אתו מלווה בליצן ובלונים אל הבניין על מנת לחגוג לאמיר יום הולדת 34.

13:45 יום שני:

לחבצלת המזכירה היתה הרבה עבודה עכשיו, בכל זאת הרי היא נעדרה לכמה שעות והיא צריכה להשלים את החסר.

ולכן בלי לחכות הרבה היא שפכה את קערת הקורנפלקס הדהויה לפח והתחילה במלאכת הלק, כאשר צלצול הטלפון קטע אותה ממלאכתה..

"תירוש את דינר שלום..... לא, זה בסדר... כן, אני כבר מודיעה להם.... יום טוב שיהיה לכם.. ביי"

חבצלת דפקה על דלת משרדם של יוסי ולירון.

"כןןןןן, אה זו את חבצלת, כן מה עכשיו???" שאל לירון עת צפה בטלוויזיה במשחק האן.בי.אי.

"התקשרו מ'אדלר את כהן' הם מסרו שהם מבטלים את הגעתם.."

"מה???"

"התקשרו מ'אדלר את כהן' הם...."

"שמעתי אותך כבר בפעם הראשונה, אני פשוט בשוק מהם..."

"אז אתה תודיע ליוסי, אני רואה שהוא אינו נמצא פה???"

"מה????...וואו !! איזה סל גדול!!!!, אז מה רצית חבצלת???" אך חבצלת כבר יצאה מהמשרד ולירון שב לצפות במשחק המרתק כל כך..

 11:40 יום שני

חבצלת המזכירה סיימה לשייף את ציפורניה והכינה לעצמה בו זמנית(מבלי להסתכל אפילו) קערה גדושה בקורנפלקס.

חבצלת התכוונה לאכול את הקורנפלקס כשלפתע צלצל הטלפון ועל הקו היתה דודתה האהובה מרים.

"חבצלת יקירתי, מה שלומך???"

"הכל טוב!!!"

"תשמעי.. שמעתי שיש עכשיו בשעות האלו סייל מטורף בקניון , ממש סוף עונה (במבטא של פוקס)"

"מתי זה מסתיים?"

"אני לא יודעת.. אבל בואי נלך לשם מהר כי לא יישאר כלום.."

"אני מייד באה"

חבצלת ניתקה את הטלפון וחשבה שניה דקה, לא  היו לה הרבה ברירות זאת היתה החלטה של לקנות או לחדול, היא לקחה את תיק היד שלה, וניגשה אל המשרד של יוסי ולירון.

"אני חייבת לזוז, דודה שלי מרים נדרסה ע"י משאית!!!... אני חייבת לטוס, להית..." חבצלת טרקה את הדלת מול עיניהם המשתוממות של יוסי ולירון

 11:25 יום שני

"אני חושב שזה יספיק לעת עתה" קבע יוסי וההסתכל על שותפו לירון דינר שישב בוהה בטלוויזיה שהיתה נעוצה בארון שבמשרד.

"מה אתה חושב, המשקאות יספיקו לכולם???"

"מה...? אה.. כן בוודאי" ועדיין המשיך לבהות בטלוויזיה

"ומה על הכיבוד הקל, יספיק???"

"מההה?? כן בטח!!!" הסכים לירון מבלי שחשב הרבה.

"ודרך אגב רק שתדע ,אתה מפוטר ..." ניסה שוב יוסי ...

"מה..?? הא כן זה מעולה! פשוט נהדר!!"

"לירררררון!!!!" צרח יוסי "אתה לא מקשיב לאף מילה שאני אומר, וזה חשוב, הערב תתקיים הרמת כוסית, אנשי המשרד של 'אדלר את כהן' מגיעים ,אנחנו צריכים להיות מוכנים, כל הכיבוד הקל נמצא בארון למעלה, אתה חושב שתזכור..."

לירון הסתכל על יוסי עם פנים של מבין וזה הספיק( לעת עתה) ליוסי.

"תגיד לי מה כל כך מרתק בטלוויזיה, ממה שאני יודע "באפי" כבר הסתיימה.. הקניט יוסי

"חדשות" פיהק יוסי בעת ששודרה הודעה על בחורה שהתאבדה.

באותו רגע נכנסה למשרד חבצלת המזכירה .

"יאאאה, איזה בחורה מכוערת"

"חבצלת!! הבחורה התאבדה!!!" ניסה לירון להסביר.

"נו.. גם אני עם פרצוף כזה הייתי מתאבדת.."

"חבצלת יש סיבה חשובה שנכנסת הנה?" איבד יוסי את הסבלנות

"אה, חשבתי להשאיל מכם את הקורנפלקס כי שלי נגמר"

"כן את יכולה לקחת אתו, אפילו לא הספקנו לאכול ממנו הבוקר, עוד משהו???"

"לא, זה בסדר הסתדרתי, אני כבר מחזירה אותו"

חבצלת יצאה מהחדר, יוסי הביט עליה במבט מהורהר ופנה אל לירון

"אז הכל מוכן, אל תשכח להגיע בשעה 20:00  בדיוק, אני חייב לזוז עכשיו יש לי דיון בביהמ"ש"

"אוקיי, מה שתגיד.."

8:10 יום שני

חבצלת הסתכלה על מדף מוצרי החלב בסופר השכונתי הרועש.

"רפי" צעקה לעבר המוכר

" זה חלב של היום"

"מה?????" צעק רפי

"זה חלב טרי"

"לא!!!!!" צעק רפי

"מהההההה???" ניסתה שוב חבצלת

"אל תיקחי את החלב הזה הוא מקולקל" צעק לה רפי

אבל כל מה ששמעה חבצלת היה "תיקחי את החלב הוא מהולל" ולמרות שלא ידעה מה פירוש המילה 'מהולל' החליטה שהחלב הזה מספיק טוב בשביל המשרד וניגשה לקופה לקנות אותו...

7:36 יום שני

"בוקר טוב דני ,קובי ,מה נשמע, יש משהו חדש?????" פנה יוסי לעבר 2 שומרי הבניין, עת נכנס אל משרדו.

"לא שום דבר מיוחד הכל שקט , בוא קובי הולכים..."

"אבל דני הקו...."

"תעזוב זה לא חשוב!!!"

יוסי הביט על שני השומרים והכלב כשפנו ללכת, לרגע חשב שהם נראו לו קצת מבוהלים אך לא ייחס חשיבות לכך..

7:30 יום שני

משרד עורכי הדין 'תירוש את דינר" הממוקם בבנין "שנהב" היה שומם בשעת בוקר מוקדמת שכזאת, היחידים שהסתובבו במשרד באותה עת היו שומרי הבניין קובי ודני בסיור השגרתי שלהם עם כלב השמירה טולי.

"אז אתה שומע קובי, קניתי לטולי אוכל מעולה לכלבים,כזה זול לא תמצא באף מקום, תראה על האריזה את המחיר"

דני הוציא את האריזה מתיק הגב שלו, אך מרוב התרגשות נפלה האריזה וכל תכולתה נשפכה.

"יופי דני אתה ממש גאון, מה נעשה עכשיו, עוד רגע מגיעים העודי"ם, אם הם יראו את הבלאגן הזה הלך עלינו..."

"רגע תן לי לחשוב...." ביקש דני והסתכל סביבו, המשרד היה מהודר  ומצויד כיאה למשרד עורכי דין, דני ניגש לארון המטבח והוציא חבילת קורנפלקס...