נדם קולו של משורר בעם
ולא נותר עוד איש
אשר ישיח במילים את רחשי הלב
ואף אחד כבר לא ילחש
מילים של אהבה,
אשר חרט על דף, מתוך תקווה,
תקווה ליום יפה יותר, עתיד זוהר
שעבורו היה, היה מוכן
למסור את נשמתו.
האם פנוי ליבך, גברתי, לאהבה?
אינני משורר אשר יכביר עוד במילים מעבר לנדרש,
על כן אוכל רק לסכם זאת בשאלה קצרה:
האם פנוי ליבך, גברתי, לאהבה?
תגובות