[ליצירה]
לאחר שעלו מספר סוגיות בפורום לגבי יצירה זו, החלטתי שראוי להתיחס באופן ספציפי ליצירה, מנק' מבטי-
כאיש צבא בדימוס, ברי שהמילה שירשרתי, מתיחסת לפעולת הזנת המאג ( הלוא הוא המאגיה) בתחמושת.
בבית השני , ההקבלה אכן ברורה. כמו בבית הראשון- פירוש המילה שיריינתי הוא דו משמעי ומשליך על המשך הבית. (=שיר יונתי)
הבית השלישי הוא מעט מורכב לעניות דעתי.
המחבר בוחר להציג את כמיהתו להגיח לחופשי מתוך הטנק, או הצבא - אך עושה זאת דרך שלושת גילגולי חייו של הפרפר.
המונח "פרסתי זחל" נלקח ממושגי חיל השריון.
מי שירצה להעשיר את הידע שלו בתחום , מוזמן לכתוב לי.
[ליצירה]
טעות יסודית
רוב האנשים שכתבו פה טועים בתום לב,
אך אין שום אחיזה במציאות לנקודת המוצא הזאת -
הילדים האלה ממש לא עניים מסכנים שעובדים לפרנסתם במקום ללמוד.
אני גר באיזור ויודע איך זה עובד.
אלה ילדים רגילים לגמרי, שבדרך כלל מקבלים קצת
תוצרת מהעסק המשפחתי שנמכר בחנות, על מנת להרויח מעט דמי כיס...
כל התיאורים שהתנדבתם לשייך אליהם אין להם שום קשר, אף אחד לא מכריח אותם לעשות את זה, הם עושים זאת מרצונם החופשי, לא מחרפת רעב. למעשה, ביתם של רוב הילדים האלה, מפואר הרבה יותר משל רובכם - תאמינו לי, אני גר בגליל ומוקף בכפרים.
[ליצירה]
טוב, אני לא יודע אם אהיה פה בזמן הקרוב כדי לקרוא את תגובתך, אז מה שאני מנסה להגיד לך זה שצריך להוציא מהראש את המשוואה ערבי=עני ומסכן.
לא שאין כאלה, כמו הרבה יהודים בארץ,
אבל רוב הערבים בגליל (הזכרת את אזור קדרים) הם אמידים למדי, ואני מרשה לעצמי לומר זאת מכיוון שאני גר בגליל עשרים ואחת שנים.
אני לא יכול שלא להעלות בי תהיות האם ביקרת אי פעם בכפר ערבי. אתה הרי לא מניח שחמולות שלמות מסתמכות לפרנסתם על העשר שקל לפרחים/תותים/מה שלא יהיה שהילד שלהם מוכר בצומת.