למאמר המעודכן שלי בבלוג תורה ומדע אנא גלוש לקישור http://toraumada.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_25.html
לפרשת נצבים וילך - שנה ב
אחרית היקום נאמר בפרשתנו פרק ל פס' יט: "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". רש"י מסביר בד"ה "את השמים ואת הארץ": "שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התרתי בכם כל זאת. ד"א... הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מידתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם...". מדברי רש"י אנו למדים שני דברים: א. לפי פירושו הראשון של רש"י, הארץ והשמים קיימים לעולם. ב. מהפירוש השני המובא ברש"י משמע שהמצב של כדור הארץ, השמש והיקום היה קבוע כל הזמן ולא שינו את פעולתם. אולם יש להקשות על שני הפירושים: א. על הפירוש הראשון ברש"י קשה מספר ישעיה, בו אנו מוצאים פסוק, בו נאמר שבאחרית הימים השמש והירח - הנכללים במונח "שמים" המופיע בפסוק - ישתנו: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" (ישעיה ל, כו). יש פרשנים המפרשים פסוק זה בדרך משל. אולם רש"י פירש כפשוטו. לכן יש לומר, שרש"י באומרו על הארץ והשמים "קיימים לעולם", הכוונה עד בוא המשיח, שכן השינויים בשמש וביקום כולו יתרחשו באחרית הימים. ב. על הפירוש השני ברש"י יש להקשות ממדרשי חז"ל בהם משמע שהשמש שינתה את פעולתה, למשל, המדרש שאומר שהשמש מיהרה לשקוע ולזרוח ליעקב אבינו (רש"י בראשית לב, לב ד"ה ויזרח לו השמש). על כך ניתן לתרץ, שדברי רש"י מתייחסים להתנהגות השמש בד"כ, ויש להוציא מן הכלל את הניסים המיוחדים כגון זה המוזכר לעיל. מהו עתיד השמש והיקום ע"פ המדע? א.עתיד השמש: בליבת השמש מתחולל תהליך הנקרא "היתוך גרעיני": שרשרת בלתי פוסקת של התנגשויות בין אטומים של היסוד מימן, המביאות להתמזגותם, כלומר להיתוך שלהם, וליצירת היסוד הליום. כמות האנרגיה המשתחררת בתהליך ההיתוך גדולה פי מיליון מאשר בשריפה רגילה של נפט או פחם. כך מאבדת השמש בכל שנייה ארבעה וחצי מיליון טון מהמסה (=כמות החומר) שלה! אלא שמסת השמש היא כ- 2 כפול 10 בחזקת 30 ק"ג ומסה זו, די בה כדי לספק קרינה בשיעור הנוכחי במשך יותר מ-10 בחזקת 13 שנה! לפי תורת התפתחות הכוכבים שיעור קרינת השמש ישתנה באופן קיצוני תוך 5 מיליארד שנים. כל זה אם הכוחות הפועלים כיום בטבע יישארו קבועים. אך באחרית הימים, הקב"ה יכול לשנות את חוקי הטבע ולכן השמש יכולה להשתנות בכל זמן שהוא בעתיד. ב. עתיד היקום: עתיד היקום: היקום הוא אוסף כל הגופים הנמצאים במרחבי החלל, וכמובן, גם החלל עצמו. היקום כולל את הכל! כתובתנו ביקום: אנו חיים על פני כוכב הלכת ארץ המקיף את השמש יחד עם עוד שמונה כוכבי-לכת. השמש שלנו וכוכבי הלכת שלה שייכים לגלכסיה [=אוסף עצום של כוכבים, המרוכזים במקום אחד ביקום. יש בה מאות מיליארדי כוכבים וכן ענני אבק וגז] המכונה "שביל החלב". בעבר חשבו האסטרונומים שהיקום גדול לאינסוף, אך אינו משנה את צורתו וגודלו. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, גילה האסטרונום האמריקאי פ' האבל, שהגלכסיות מתרחקות במהירות, אחת מרעותה לכל הכיוונים – ז"א היקום מתפשט והולך. ההתרחקות של הגלכסיות זו מזו, מתרחשת כתוצאה מהמפץ הגדול (=היקום נולד בהתפוצצות אדירה שממנה נוצרו האנרגיה, המרחב, הזמן והחומר. זהו רגע הבריאה ע"י הקב"ה). השאלה בה המדענים מתחבטים היא: האם זו התפשטות בלתי-פוסקת או שבסוף תיעצר ההתפשטות ואז: או שהיקום יקרוס לכדור חומרי אחד (המכונה: חור שחור), או שיישאר בשיווי משקל ניצחי. זה תלוי בשאלה האם יש ביקום מספיק חומר כדי ליצור כוחות כבידה(=משיכה, כוח המשיכה קיים בין כל שני גופים בטבע. אנו חשים היטב בכוח המשיכה שמפעיל עלינו כדור הארץ. בשל כוח המשיכה אנו מהלכים על הקרקע ולא מרחפים באוויר. כוח המשיכה של השמש הוא המחזיק את כוכבי הלכת סביבה) שיגרמו ליקום להתכווץ לכדור חומרי אחד, או שבסוף כוחות הכבידה יבטלו את הכוחות המושכים אותו החוצה ואז היקום יישאר כפי שהוא - בשיווי משקל ניצחי. ישנן השערות לכאן ולכאן, המדענים בעצמם חלוקים עדיין בדעתם, מכיוון שעדיין לא ברור מהי כמות החומר ביקום – הדבר שבו תלויה עוצמתו של כוח המשיכה . ע"פ התורה, גורל היקום תלוי בעיקר במעשינו הטובים וברצונו של הקב"ה, זה שהכתיב ליקום את החוקים שעל פיהם יפעל!
אחרית היקום נאמר בפרשתנו פרק ל פס' יט: "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". רש"י מסביר בד"ה "את השמים ואת הארץ": "שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התרתי בכם כל זאת. ד"א... הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מידתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם...". מדברי רש"י אנו למדים שני דברים: א. לפי פירושו הראשון של רש"י, הארץ והשמים קיימים לעולם. ב. מהפירוש השני המובא ברש"י משמע שהמצב של כדור הארץ, השמש והיקום היה קבוע כל הזמן ולא שינו את פעולתם. אולם יש להקשות על שני הפירושים: א. על הפירוש הראשון ברש"י קשה מספר ישעיה, בו אנו מוצאים פסוק, בו נאמר שבאחרית הימים השמש והירח - הנכללים במונח "שמים" המופיע בפסוק - ישתנו: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" (ישעיה ל, כו). יש פרשנים המפרשים פסוק זה בדרך משל. אולם רש"י פירש כפשוטו. לכן יש לומר, שרש"י באומרו על הארץ והשמים "קיימים לעולם", הכוונה עד בוא המשיח, שכן השינויים בשמש וביקום כולו יתרחשו באחרית הימים. ב. על הפירוש השני ברש"י יש להקשות ממדרשי חז"ל בהם משמע שהשמש שינתה את פעולתה, למשל, המדרש שאומר שהשמש מיהרה לשקוע ולזרוח ליעקב אבינו (רש"י בראשית לב, לב ד"ה ויזרח לו השמש). על כך ניתן לתרץ, שדברי רש"י מתייחסים להתנהגות השמש בד"כ, ויש להוציא מן הכלל את הניסים המיוחדים כגון זה המוזכר לעיל. מהו עתיד השמש והיקום ע"פ המדע? א.עתיד השמש: בליבת השמש מתחולל תהליך הנקרא "היתוך גרעיני": שרשרת בלתי פוסקת של התנגשויות בין אטומים של היסוד מימן, המביאות להתמזגותם, כלומר להיתוך שלהם, וליצירת היסוד הליום. כמות האנרגיה המשתחררת בתהליך ההיתוך גדולה פי מיליון מאשר בשריפה רגילה של נפט או פחם. כך מאבדת השמש בכל שנייה ארבעה וחצי מיליון טון מהמסה (=כמות החומר) שלה! אלא שמסת השמש היא כ- 2 כפול 10 בחזקת 30 ק"ג ומסה זו, די בה כדי לספק קרינה בשיעור הנוכחי במשך יותר מ-10 בחזקת 13 שנה! לפי תורת התפתחות הכוכבים שיעור קרינת השמש ישתנה באופן קיצוני תוך 5 מיליארד שנים. כל זה אם הכוחות הפועלים כיום בטבע יישארו קבועים. אך באחרית הימים, הקב"ה יכול לשנות את חוקי הטבע ולכן השמש יכולה להשתנות בכל זמן שהוא בעתיד. ב. עתיד היקום: עתיד היקום: היקום הוא אוסף כל הגופים הנמצאים במרחבי החלל, וכמובן, גם החלל עצמו. היקום כולל את הכל! כתובתנו ביקום: אנו חיים על פני כוכב הלכת ארץ המקיף את השמש יחד עם עוד שמונה כוכבי-לכת. השמש שלנו וכוכבי הלכת שלה שייכים לגלכסיה [=אוסף עצום של כוכבים, המרוכזים במקום אחד ביקום. יש בה מאות מיליארדי כוכבים וכן ענני אבק וגז] המכונה "שביל החלב". בעבר חשבו האסטרונומים שהיקום גדול לאינסוף, אך אינו משנה את צורתו וגודלו. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, גילה האסטרונום האמריקאי פ' האבל, שהגלכסיות מתרחקות במהירות, אחת מרעותה לכל הכיוונים – ז"א היקום מתפשט והולך. ההתרחקות של הגלכסיות זו מזו, מתרחשת כתוצאה מהמפץ הגדול (=היקום נולד בהתפוצצות אדירה שממנה נוצרו האנרגיה, המרחב, הזמן והחומר. זהו רגע הבריאה ע"י הקב"ה). השאלה בה המדענים מתחבטים היא: האם זו התפשטות בלתי-פוסקת או שבסוף תיעצר ההתפשטות ואז: או שהיקום יקרוס לכדור חומרי אחד (המכונה: חור שחור), או שיישאר בשיווי משקל ניצחי. זה תלוי בשאלה האם יש ביקום מספיק חומר כדי ליצור כוחות כבידה(=משיכה, כוח המשיכה קיים בין כל שני גופים בטבע. אנו חשים היטב בכוח המשיכה שמפעיל עלינו כדור הארץ. בשל כוח המשיכה אנו מהלכים על הקרקע ולא מרחפים באוויר. כוח המשיכה של השמש הוא המחזיק את כוכבי הלכת סביבה) שיגרמו ליקום להתכווץ לכדור חומרי אחד, או שבסוף כוחות הכבידה יבטלו את הכוחות המושכים אותו החוצה ואז היקום יישאר כפי שהוא - בשיווי משקל ניצחי. ישנן השערות לכאן ולכאן, המדענים בעצמם חלוקים עדיין בדעתם, מכיוון שעדיין לא ברור מהי כמות החומר ביקום – הדבר שבו תלויה עוצמתו של כוח המשיכה . ע"פ התורה, גורל היקום תלוי בעיקר במעשינו הטובים וברצונו של הקב"ה, זה שהכתיב ליקום את החוקים שעל פיהם יפעל!