ובכל מקום אליו הייתה מגיעה באפי מסאן דייל תמיד קיבלוה בכבוד גדול. תושבי ערים יצאו לקראתה ברחובות בשירה וריקודים ותושבי כפרים ליוו אותה לאורך כל הדרך וזרקו פרחים. וכך היה בכל הערים בארץ נור שם שלט סאורוס הדרקון הנורא עד שבאפי קטלה אותו תוך גילוי אומץ לב שלא נראה כמוהו. ובהגיע באפי אל האקדמיה ללחימה בכוחות השחור אשר למדה שם, ראש האקדמיה פלצליוס בכבודו ובעצמו הגיש לה אישית את הדפלומה שהעניקה לה את תואר הקוטלת. וכה היו דבריו אל באפי: בזאת הנני מעניק לך את התואר קוטלת הדרקונים. את האישה הראשונה שזוכה לתואר הזה, אבל הוא באמת מגיע לך אחרי אשר קטלת את המסוכן שבדרקונים-את סאורוס הנורא מסוג דרגונוסטראף! (כאן כל הסובבים מחאו כפיים והריעו)ובזאת סיימת את הקורס לקטל דרקונים הקשה בהצטיינות, והבאת את הכבוד לאקדמיה שלנו! (שוב מחיאות כפיים סוערות) . ******* וכלום היו שמחים ומאושרים, נכון? עכשיו סבאס, זה לא אמור להיות הסוף של הסיפור או משהו כזה ? -מה?! יש כאן הבעת זילזול בכושר היצירה שלי!? נכון? ובכן! אז זה מה שקרה הרחק מאד משם במחנה עבודת פרך לאסירים שהביעו זלזול בכושר השילטון של מלך בוניפאציוס ה12 (המכונה בחשאי בוני האיום) . ******* אבק עטף את הפיגומים ואת יסודות המבנים ואת כל ההר התלול שעל פסגתו הלכה ונבנתה בעמל אלפי אסירים -מצודת גירקניון. מצד זה הוא אחד משרשרת הביצורים שהקים המלך בוניפאציוס ה12 על רכס קאקאמייקה במטרה למנוע פלישת אורכים מעמק האורכים. בתוך קולות פטישי חציבה בלתי פוסקים נשמעו גם הצלפות בשוט וגרירת שרשראות ברזל על הקרקע. בין קרעי ענן האבק, היה ניתן לראות שרשרת אנושית עצומה שנעה על שביל פתלתל במעלה ההר -אסירים לבושים בלויי סחבות , נופלים תחת מעמס בלוקים של אבן חצובה על כתפיהם. השומרים הלכו לצד התהלוכה והצליפו ללא הרף במי שפיגר. שומר אחד מרושע במיוחד ראה שאסיר מתעקב בהרמת אבן ממקום חציבתה -מיד הנחית מכה עצומה בשוטו על גב האסיר. אבק התרומם מעל גב הבגד וחשף ציור דהוי של עורב-סימן של שומרי מקדש מילינגיבי. האסיר הפנה את ראשו והסתכל בשומר כאילו התעורר עתה משנתו וניסה להבין היכן הוא נמצא. "אוי סליחה" מילמל כשהבנת המציאות הפציעה בעיניו, הוא ניגש לגמד שטרם גמר לחצוב את האבן (ולמעשה היה אשם בעיקוב) הזיז אותו בזהירות הצידה ותלש את האבן בידיו ממקום חיבורה לסלע. אחר כך הרים בקלילות אבן עצומה על כתפו ופנה לעלות אל המצד. האסיר הבא בתור ניגש למחצב. זה היה גבר גבוה מאד בעל זקן שחור. שמו היה בורלנד והוא נאסר כשכנופיית השודדים שהנהיג נתפסה. הואיל ושליש מהאסירים היו חבריו לכנופייה היחס אליו מצד השומרים היה אחר. "מדוע הכית את ברטולומאו ממילינגיבי? אתה לא יודע שהוא לא אסיר אלא עובד חופשי?" כך אמר בורלנד אל השומר .-"מה ? זה היה ברטולומאו קוטל הדרקונים!?"-שאל השומר נבוך משהו. "אכן" אמר בורלנד ברשעות, הגביה חתיכת אבן בגודל כף ידו, והסתלק . ******* אינגרמה-חברתה הטובה של באפי דפקה בנימוס על דלת עץ נמוכה במבנה מגורי התלמידים. באפי פתחה וקידמה את פני חברתה בחיוך, על גופה הנאה היה שריון לוחות מוזהב ובראשה מכסד קל עם מגיני לחי. "הו, את כבר עוזבת?"-שאלה אינגרמה-"אנחנו עושים מסיבה לכבוד סיום הקורס, ואת חייבת לככב שם את יודעת? אחרי ההצלחה המזהירה שלך אין גבר באקדמיה שלא לוטש עלייך עיניים!" הבנות צחקקו. "לא, אינגרמה. אני חייבת ללכת-התעסוקה שלי קוראת לי...אני כבר בעיסקי הקטילה" -"מה, זה קשור לילד הזה שבא הבוקר עם החמור אל אולם האקדמיה?" -"כן,קבוצת איכרים רוצים לצאת אל מסע צליינות אל איזה מקדש עם שם מוזר, הם טוענים שזקוקים להגנה מכוחות האופל בדרך" -"אה...מקדש?"-"לא זוכרת, משהו מצחיק כמו לילי, מילי..." עיניה של אינגרמה נדלקו-"מקדש מילינגימבי הוא המקום הנידח ביותר עלי אדמות, הציווילזציה עוד לא הגיעה לשם. היית מאמינה? רגל אישה לעולם לא דרכה במתחם המקדש."-אז הגיע זמן שתדרוך..." חייכה באפי ויצאה. אל השיירה התלוו עשרה אבירים (כולם בוגרי אקדמיה ללחימה בכוחות האופל) מורה דרך זקן ובאפי הקוטלת. בשיירה עצמה היו עשור איכרים מובילים חמורים נושאים מינחה, עיזים תרי עשר, כד עם מיים מקפצים מביר אל בטטה לניסוך על מזבח, כד מקושט לניפוץ על ראש זקן הכוהנים, ינשופה מאולפת לתעופה מעל גג המקדש ,ילד מאולף להשארות במקדש לשרת שם את פני $#%. ויסעו. ויבאו קרמבה ומקרמבה נסעו חנואוא שם תפסו ארנבת ביום גשם. ומחנואוא נסעו קרדופה ... סבאס אתה מחבר לנו תנ"ך? תפסיק לדבר תנכית! איפה הסקס? איפה הרוקנרול? ******* ברטולומאו הניח את הבלוק בנדבחי המגדל. הפיגומים תחתיו גנחו מהעומס שהשתחרר. "מה המהומה הזאת שם -מדוע השומרים מתרוצצים שם ליד החומה?" הוא שאל את בורלנד. בורלנד טיפס אל הפיגום,והניח על המגדל חתיכה של משהו דומה לאבן שנשא . ואז הוא סובב את החתיכה קלפי ברטולומאו. זו הייתה גולגולת אנושית. "זו לא פעם ראשונה שמנסים לבנות מצד במקום הזה, ואורכים לא אוהבים את הרעיון. אם תסתכל היטב יש הרבה אבנים כאלו בחומה, ובמורדות ההר והם הרבה יותר קלות לסחיבה" באותה השניה מתחתית ההר נשמעו צרחות פראיות וקולות של הסתערות המונים, כמה אבני בליסטרה וחיצים נפלו בין הפיגומים. שומרים זרקו את השוטים והחלו בורחים . בורלנד טיפס על הפיגום הכי גבוה וצעק. "ידידיי השודדים הישרים!(וכן שאר האסירים) הזמר הנודע אמר בשירו:זה הזמן לברוח לוותר לשכח! מי אנחנו שנמנע מללכת בעצתו?" מיד האסירים הריעו בקול גדול, והחלו נותצים את השרשראות בהם נכבלו בעזרת קרדומות חציבה או אבנים. בורלנד תפס את אחד השוטים והיכה בהנאה בשומר שהתמהמה. ואז גם האסירים החלו לברוח בהמוניהם רומסים ומחריבים הכל בדרכם. ראשוני האורכים והגובלינים שטיפסו על הקיר הדרומי לא פגשו שום התנגדות בדרכם. זמן רב הלכו האסירים הבורחים על פסגות תלולות של רכס קאקאמייקה מונהגים על ידי בורלנד השחור. פעם אחת נתקלו במפלצת מסוג קרונף ששמרה על האוצרות ולכן לא רצתה לתת להם מעבר. ברטולומאו נקרא לקטול אותה אך הוא ניגש אל ארכיתקט (שנאסר על הבעת דעות פוליטיות לא אוהדות ולכן נשלח להנדס את המבצר) וביקש ממנו לדבר אל המפלצת. פתח הארכיטקת ואמר:"הידעת שפונקציה הפוכה היא פונקציה שהחליפו את y שלה בx וביטאו את y בעזרת x ?" -"מה ? איקס דרך וואי...המממ! צריך לחשוב על זה...מה זה בעצם פונקציה?" אמרה המפלצת מגרדת העורפה. "רגע אחד, אתה אומר את איקס דרך ואי..." בזמן הזה רוב האסירים עברו בריצה על פניה תוך שהם מגביהים איתם חפצי ערך שונים מהאוצר מטבעות ואבני חן. אחרון נשאר הארכיטקט שאמר:"פונקציה זו היא קבוצת נקודות המקיימת ..." כאן ברטולומאו תפס אותו וגרר מהמקום. ******* האסירים הנמלטים הלכו על שביל ההולך על פני מצוקים גבוהים של נחל קרדוף בשורה אנושית ארוכה מאד. בעיקבות פגישת עם מפלצת בעלת האוצר מצב רוחם השתפר . שירי רוקנרול הדהדו בין מצוקי הנחל. ראשונים הלכו בורלנד וברטולומאו הקוטל. הם ניהלו שיחה ."אז מה ידידי, מה זאת ההתמכרות חסרת פשר הזאת לסחיבת בלטות?אינך רואה עוד טעם בחיי נדודים וקטילה?" -"לא" אמר ברטולומאו הולך לאיטו על שפת מצוק מסתכל אל התהום. ממול נראו מצוקים אדירים של הגדה הנגדית של הנחל. "רגע אחד!" אמר בורלנד- "אני יודע ! אתה מאוהב ,נכון?" -"אכן "אמר ברטולומאו בעצבות. "אז מה הבעיה? למה אינך הולך אליה אומר לה את זה?" where was a time when was so brokenhearted שרו להם הליסטים מאחור . "היא אקדמאית מדופלמת ואני איני יודע לקרא . יש תהום בינינו." 'Cause me and them ways have parted הדהד בשיא העוז בין מצוקים הרמים והנישאים. הינשופים והעטלפים השתגעו. האם זאת שיירה של אנשים הכתמים הקטנים הללו על שם חוף ממול? היי, זה אבירים משוריינים! רק עשרה...אז אני חושב בארטו, שבכל זאת כדאי שתשוחח איתה, לפעמים אתה יודע-הדיפלומות לא משחקות תפקיד במצבים מסויימים..." ******* listen, all i want is somebody i can't resist "מי זה שר שירים כאלו בלב המדבר השומם?" השתוממו אנשי שיירת הצליינים. באפי רכבה ראשונה על הסוס הלבן וצפתה בשורה ארוכה מאד של אנשים לבושים בגדים בלויים, שערה הזהוב שיצא ממתחת למקסד התנוסס ברוחח. בראש השיירה ההיא שעל מצוקים ממול צועד מישהו שמאד מזכיר את ברטולומאו הקוטל שעזר לה בקטילת הסאורוס הנורא. האם זה הוא? כמובן לא ייתכן. I was cryin' when I met you הסוס של באפי נבהל ונעמד על רגליו אחוריות ושיחרר צהלה פראית. ***הכוכבים נפלומעוצמת השיר Now I'm dyin' 'cause I let you ברטולומאו ראה שעל הסוס הלבן על החוף השני ... "בא-א-א-א-פי!!!" הוא צעק. "א-פ-י!!!" ענו המצוקים והמערות "-א-פ-י!!!" ענו התהומות. בורלנד צחק לתוך זקנו. ברטולומאו ממילינגימבי צעק: "באפי!!! אני..."Do what you do to me !!!! סבאס! אתה מוכן להרגע?! מאיפה שיר של ארוסמיט בעולם תנכ"י? -טוב אבוניוס, ביקשת רוקנרול לא?