ופתאום זאת שוב אני במראה...
מאושרת ושמחה
אמיתית וכנה...
הטוב מגיע עדי
ויודעת אני כי כדאי...
פותחת את הקונכי'ה
מנסה להראות מה מרגישה.
מתרגשת מתעוררת
ומהססת....
זאת דמות נכונה?
לא אשלי'ה?
[ליצירה]
אני חושבת שזה קצת סטיגמתי בתור הכללה לכלל הבנים.
דווקא חוסר הנגיעה , נותנת לנו להתקרב לתוך הלב פנימה, ואח"כ כשמותר ע"פ ההלכה לגעת בטוהר עם קדושה ואהבה אמיתית הנובעת מתוך הלב ואינה גופנית גרידא.