"וכי יעזוב איש את אביו ואת אמו
ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית א')
יובש השדרה נמזג ונמהל בדמע בן-הזקונים,
יום שמחת ליבו הפך מהרה לשנת מרורים.
פרחים נשלחו מגבריאל למרחוק ,
עת אביו ואמו עזבוהו – דבקו לעפר אחד.
והוא- כן הוא , אותו חתן הנע רצוא ושוב ,
מחופה לאבל, לחופה – במעין תזזית,
מוצא עתה אורם של חיים- עם האישה אשר אהב.
תגובות