"מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי". עמד דוד המלך לפני הקב"ה ואמר: רבונו של עולם, שתיים אהבתי בחיי. יונתן אהבתי, שקוננתי עליו 'נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים', ותורתך אהבתי, שזימרתי לה 'מה אהבתי תורתך'. ועדיין איני יודע איזו מהן עדיפה. והלא דין הוא! מה אהבת נשים, עליה אמר שלמה בחכמתו 'כי עזה כמות אהבה'- וכי יש לך דבר עז יותר ממות? אהבת דוד ויונתן, שנפלאה לו מנשים- על אחת כמה וכמה! או, כלך לדרך זו: מה תורה זו, של מלך מלכי המלכים היא, שנאמר: 'בתורת ה' ', וכי יש לך אהבה גדולה יותר מאהבת מלכו של עולם? תלמוד לומר: 'כל היום היא שיחתי'. איזו היא אהבה גדולה? כל שאתה משיח בה, ולא עוד אלא שאתה משיח בה כל היום. ללמדך, מה כוחם של מילים. שאילולא היה דוד משׂיח באהבת תורתו, היתה אהבת יונתן גדולה ממנה. ועתה, שהשׂיח בה- גדולה אהבת תורתו, מאהבת יונתן, ואף על פי שזו, נאמר עליה 'אהבה שאינה תלויה בדבר'.       [מדרש עצמי. תשס"ד.]