זה תמיד קורה בשעת ביו ערביים כאשר היד מבקשת לאחוז אך אין במה האור חלש מידי והחושך עוד לא תפס את מקומו בשעת בין ערביים הדבר מתרחש הלב מבקש להירגע מתלאות היום תר אחר השלווה הרוגע והעיניים מתמלאות דמעות והגרון מחנק ולפתע ללא הסבר הגיוני נהפכות היוצרות והרגע המהוסס התלוש נהפך לרגע היקר ביותר שיכולתי לרצות הוא מגיע בשעת בין ערביים אור קדושה מציף את חלל האויר ומכיל את העולם כולו זה קורה בשעת בין ערביים כאשר אוזניי שומעות את שירת לכה דודי ואני לוחשת עוד מעט ממש עוד קצת והנה היא מגיעה בשקט בשקט מוחה את דמעותי ובלטיפה קלה מרפה את מחנק גרוני ואני שרה לה שרה ומחכה. בואי כלה שבת מלכתא.