לפעמים אני חושבת שלא הייתי יכולה לחיות בלעדיך עד שהגעת היה לי כל כך ריק ובעצם גם כשאתה עכשיו כאן איתי גם עכשיו יש ריקנות ואני מלאה בך וריקה מעצמי שבית אותי בקסמיך וכעת אנחנו שנינו נעים ביחד במין מעגל מסחרר ופרוע שלא ידוע מי שולט בו מי מכוון מי המוביל אני או אתה? בטח כשנפרד אני אזיל דמעה מחיסרון וגעגוע על הזמן שנחת בי אך אתה עוד לא הלכת אתה כאן ממלא את כולי ואולי בגלל זה אין לי מקום לנשום אתה הכאב שלי