אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. הוא עולה למעלה עם אשתו לביתם, בחדרו בעיר היה שקט מוקסם הוא ערם ספרים התיישב בספה, אשתו מתקלחת, הכנות לשינה אור קטן נשאר בסלון, חייבים לסיים דף גמרא אחרון. צא לחושך תערום כוכבים שורות נשרכות בחול, מעשים לא צפויים. שוב למעלה, הגמרא פתוחה, המנורה דולקת בעירה לא ברורה מושך לאור ראשון עיניים עצומות לגיטרה, שר את והב בסופה כל הלילה. צא לחושך תערום כוכבים שורות נשרכות בחול, מעשים לא צפויים, תניח ליד הדלת תיזרק למיטה, בבוקר תמצא לצידך אשה לא צפויה כל היום תשירו את והב בסופה.