עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
האויר הזה מדגדג לי בשיער
זיכרון אפלולי
לא מישר קווים.
מעניין מה אמרה הלבנה באותה שעה
והיכן בדיוק עמד לו העשן הסגול הזה
שמסנוור אותנו עכשיו.
ואולי כבר פיהקה
כשראתה את פס השקיעה מתקרב.
תגובות