בס"ד מנסה אני ברגעים קטנים, רגעים לחוצים, לדבר איתך. מנסה אני ברגעים יפים וקסומים- לשתף אותך. ולא תמיד יוצא ולא תמיד מרגישה אני שאתה עימדי. ולא תמיד מרגישה אני , שאני- בתך, ....... לא תמיד יודעת אני שאתה הוא אבי, שאני יכולה לבכות לך. אך כשאני יודעת שיש לי למי לבכות, כשאני יודעת שיש לי אל מי לפנות- גואה אני בבכי, מתפרצת- אפילו אם זה רק בתוך תוכי. מרגישה אני רק צורך קטן- לדבר איתך, ריבונו של עולם. כי רק אתה היחיד שיודע מה מתחולל בי, לך אני לא צריכה לספר, אתה יודע הכל לבד, לך אני יכולה לבכות. אתה היחיד שמסוגל להבין, להרגיע, אפילו אם זה רק בתוך מוחי, כי ישנם פעמים בהם אני יודעת- ידך היתה פה, ישנם פעמים בהם אני לפתע שוקעת , במחשבות. והלוואי שתמיד אדע אני להודות לך, על כל דבר שהוא. והלוואי שלא אצטרך לבכות אליי'ך אלא רק לספר לך על השמחה שנפלה בחלקי. והלוואי שתמיד, אבל תמיד -ארגיש שאתה עמדי, אבא שלי, אבי!