את
מדברת
מתוך הדיבורית החדשה שקנית
אני
נשמע
מקו
טע
מתמיד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הבנת? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אנשים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד [ליצירה]
- [ליצירה] מעין, אל תתפקעי לי... [ליצירה]
- [ליצירה] מק-סים [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ציידת. [ליצירה]
- [ליצירה] (מנחם, החלטתי לפרסם את כל ההודעה ששלחתי לך.) זה מדהים היצירה הזאת. לא הייתי אומר כלל בלגן כמו שנכתב באחת התגובות אלא יצירה שסוחפת מילה למילה על אף שאין הבנה מלאה. ואין צורך בה. זו יצירה לקריאה חוזרת. אחת ליום או יומיים ואז נעלה התדירות לשבועיים. כי לא משנה מה התכוונת לומר- יש פעולה לדברים גם ללא הבנת התוכן המקושר למה שחשבת. אני לא רגיל להתרגש ככה מיצירה ועל כך- רק רציתי שתדע. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה: 1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה" 2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה? 3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב. שלך.. [ליצירה]
- [ליצירה] בלל של מילים גבוהות .. חבל. [ליצירה]
תגובות