[ליצירה]
אוף. יצחק יקר,
אל תכעס עלי, טוב? אבל עדיין לא הבנתי...
..
א..האם תוכל לרדת אל מקום מושבי הדל, אל השכל שלי הקטן והלא מבין..ולהסביר לי באופן שכן אבין..??
תודה...
ילדה
[ליצירה]
אמל'ה.
אורנה,זה המצב שעמ"י צריך יום יום להתמודד איתו.
וזה קשה. אבל לכן אנחנו עמ"י,שמאמינים ויודעים שד' מנסה אותנו במה שאנחנו יכולים לעבור.
אבל זה לא מפחית את הכאב. את הקושי העצום.
וואי.איזה שיר מרגש עד דמעות.
קטע כתוב כ"כ טוב.
רק שנהיה חזקים.
ילדה.
[ליצירה]
וואו. עצום.מדהים.מרגש.ממש כתיבה יפה! כתיבה מקצועית,וואו,כ"כ אהבתי-באמת כישרון מה שהולך פה,אני חייבת לומר-כשרון שלא כולם פה זוכים שיהיה להם...
תמשיך לכתוב!!
עטרת
[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
תגובות