[ליצירה]
אלוהים.
זה קשה כ"כ. אני כ"כ הייתי רוצה לבוא אליך ולתת לך חיבוק.
אין לי מה לומר. ונראה לי שלא שייך שיגידו משהו בכלל.
אין לי מה להציע לך. חוץ מהבנה.
למרות שאני לא מכירה אותך, אני חושבת שתשמחי לקבל.
קחי.
איתך,
עטרת
[ליצירה]
תודה רדף יקר
אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא.
והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי.
תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה..
בתקווה לטוב,
ילדה
תגובות