[ליצירה]
נסיון מעניין לכתוב שתיקה. הסיום קולע, אבל אני מרגיש שחסר תוכן לפניו. אתה מאיים\מבטיח לשתוק, ומציין שיש לך מה לאמר, אבל לפני שמתעוררת תחושת הפסד (מה יש לו לאמר? אולי כדאי לבקש ממנו רמז?...) אתה מפסיק והולך.
חוצמזה - אפשר לוותר על 'אני' בתחילת השורה הראשונה (או להפוך אותו לשורת פתיחה) ואז המשקל מסודר יותר. נראה לי שאפשר לוותר על ב' היחס בשורה השלישית - 'לבי יישאר סגור...'
מועדים לשמחה
[ליצירה]
וואי תיאור ממש יפה ומרגש
באמת קשה להיפרד מחבר שהלך עדיין יש תקווה קטנה בלב שזה חלום או בעצם סיוט
ממש נגעת ללבי עם הסיפור הזה
ממני ילדה מתוקה ...