רוח בחוץ.
אני מקליד בעיניים עצומות
ונותן לראשי לנטות מעלה.
שם
על התקרה-
פרפר.
כנפיו מכות
נחבטות על הזכוכית החמה.
חורף בחוץ.
אני נעצר
ועיניי נפקחות.
פרי דמיוני נדם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו, תוכיחי! למה. גרינברג. [ליצירה]
- [ליצירה] אח! כמה טובה היא האהבה. נכון ?(!) [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב על שירך החדש באתר. מי יתן ותתפתחי, תפרחי ויהיה זה מקור ביטוי פנימי נוסף. מאחל הצלחה בהמשך . [ליצירה]
- [ליצירה] הארוטיקה? פרשנות לרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני מבין שיש כאן משהו מעין "בדיחה פרטית" אז אשב לי בצד ואהנהן. [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
- [ליצירה] כן. מלשון שמיכה. הפעולה של השתמכות נעשית בעיקר בבוקר כשצריך לקום ואין כח. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות אבל למה לא שכולם יראו? [ליצירה]
תגובות