רוח בחוץ.
אני מקליד בעיניים עצומות
ונותן לראשי לנטות מעלה.
שם
על התקרה-
פרפר.
כנפיו מכות
נחבטות על הזכוכית החמה.
חורף בחוץ.
אני נעצר
ועיניי נפקחות.
פרי דמיוני נדם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ביקרתי אותה יום שישי. אמרה לי: שנה הבאה כבר לא אזכה [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה: 1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה" 2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה? 3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב. שלך.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים. רגע, אני קורא אותו שוב. (ובא לי פתאום לבכות) [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי. בחרת להציג את זה פחות "גס" (במובן של חיספוס). [ליצירה]
- [ליצירה] "אשה אשה אשה, האדם בפינה לא יודע למה, מה היא מרגישה...." [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להיות שיר-בדיחה. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] מי הכי ערום בעיר? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק. את כותבת מקסים. [ליצירה]
תגובות