"מצווה גדולה להיות בשמחה"-
למה מצווה צריכה להיות כל כך קשה?
רבי נחמן אמר- 'השמחה זה העיקר',
הוא גם אמר משהו כזה עם גשר צר..
אני עומד שם באמצע
מיטלטל מצד לצד
מביט למטה-
אתה נראה מכאן כמו גמד
אל תרד מהגשר- למרות שהוא צר
ההוא שם למטה-
זה נבל!
כן -אמרתי -
ר' נחמן אמר 'לא לפחד כלל',
ונפל
ונחבל
ונבל
שי *
-
הבל הבלים הכל הבל. נקודה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן, הצגות. בין הדברים שאתה יותר טוב בהם. הבמאי ישב מולך, מבטו אמר- בהצלחה חבר, אגודליו הונפו מעלה לסמן לך שהוא מרוצה ולומר לך בהצלחה. ואכן, לא איכזבת אותו, היית במרכז הבמה, מושך את כל תשומת הלב של הקהל, נותן את כל מה שיש לך לתת (ע"ע הכניסה לבמה עם החיקוי של ה'ערב טוב'). והבמאי חייך מאוזן לאוזן. האמת שגם שני אנשי הסאונד ואיש התאורה שישבו ליד הבמאי בשורה ישבו כולם ובהו בך- הרוזן מקקסימה במיטבו. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע כל המוסיף גורע. אין מקום למילים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מטאפורה.. כל כך נכון.. מה שעובר על הפרח הזה.. כל כך אמיתי.. התיאור.. נוגע. כל כך הזדהיתי עם הפרח.. היו לי תקופות שממש הרגשתי כמו הפרח... וכמו בשיר לפני הסוף בא אלי ילד קטן.. ונתן לי חיים חדשים.. הפריח את מה שנבל אצלי.. וכמו בסופו של הסיפור- גינה כבר יש.. ואני עדיין בפינה.. ליד פח האשפה.. -אבל אני פורח! פשוט מקסים הסיפור הזה. מטאפורה לכולנו. שי [ליצירה]
- [ליצירה] שיייוווו! איזה מרגש כה נוגה קסום ונוגע הרטיט אותי נגע בי עמוק חדר אליי שייוו!!!!! מ-א-מם! סתם-- בצחוק.. זה היה בציניות, כאילו ירידה על כל אלה שכותבים כל הזמן את אותם דברים לכל שיר. ואני חושב שדווקא ליצירה שלך מגיע קצת גיוון בגלל שהיא כל כך יפה. אז: הייתה לך יצירה מרשימה. (את זה עוד לא אמרו) שי [ליצירה]
- [ליצירה] אדם דרלינג, מה נפל עליך? כל כך נהניתי משאר יצירותיך, הסיגנון ב'יין קפריסין' ממש מקסים, אבל מה קרה לך? לאן נעלמה הכתיבה מפעם? לכולם- אנא מכם- אל תסקלו אותי על שלא כתבתי לאדם עד כמה יצירתו הייתה 'מקסימה' 'מהממת' ועד כמה התגלגלתי מצחוק כשקראתי אותה, 'ובמיוחד צחקתי בקטע עם הלבונה..'. אדם- 'חדש ימינו כקדם', ותחזור להשקיע ביצירותיך כבעבר, אל תתן לאף אחד/אחת להוציא ממך את הדיכאון ששרץ עליו והוציא ממך את כל טוב מצרים בסיפוריך. (הקטע האחרון היה יותר בקטע של צחוק, אבל כעיקרון- דיברתי ברצינות). העוקב בדריכות אחרי יצירותיך ואחרי התפתחותך מ'עמך' ל'סלב', שי [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר.. קורה לי המון שאני לא מבין יצירות של אנשים, תבין את זה איך שאתה רוצה.. 2 אנשים יכולים לקרוא יצירה אחת וכל אחד יבין את היצירה בצורה שונה מהשני. העיקר שהבנת את זה לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, מה שעשית לי.. אני יושב לי כאן, באוניברסיטת בר-אילן, לומד. עשיתי הפסקה, ניגשתי כאן למחשב, והצצתי ביצירה שלך... אני פשוט יושב לי כאן.. באמצע הספריה באוניברסיטה עם דמעות בעיניים.. הוצאת לי את כל הביפנוכו עם היצירה הזו.. אין מקום להרחיב או לפרט. אבל חגית.. פשוט גרמת לי לבכות. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. א-ה-ב-ת-י. אהבתי אהבתי. הזדהתי. התגוללתי שם יחד איתך בקיא. ברחתי איתך אל ההזיות. גם אותי דקרו. גם אני ברחתי. ברחנו. כולם בורחים מידי פעם. זה מותר. שי [ליצירה]
- [ליצירה] .. אריאל, אתה חסר... לו רק יכולתי לספר לך, למרות שבקושי הכרתי אותך, כמה הצחקת אותי בסיפורך, כמה חייכת אותי.. הלוואי ותמצא רק מנוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** מקסים! אני מחכה כבר בקוצר רוח לסוף חלק ב' (אם הוספת לסוף).. מאיפה יש לך את הדמיון להמציא כאלו סיפורים? שילוב מוצלח של דמיון, שכל וכתיבה מעולה. כשעמוס אמר פעם לרב סומר שיש אצלינו במחזור המון כישרוניים בכל מיני תחומים, הרב סומר אמר לו שברור שיתפתחו כאלו כישרונות במחזורינו בעקבות רביצתם הממושכת עד לכדי שנים של תלמידים וחוסר השקעה בלימודים. גם אני רוצה להיות כשרוני. אני פוצח השנה ברביצה! אולי סוף סוף אמצה את הכשרונות שלי! ושוב- הסיפור מקסים, כרגיל.. [ליצירה]
תגובות