בס"ד
אנו שופטים את עצמנו
לפי העתיד שעל פיו פעלנו.
אחרים שופטים אותנו
לפי העבר שהותרנו מאחורינו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה אמור להיות יוצר? או בכלל יצור חושב? [ליצירה]
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה עדכנתי את היצירה הזאת. בדיעבד אני קצת מצטער שפרסמתי אותה כמו שהיא היתה. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מקום היא לא באמת השאירה לי ברירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ה'תשס"ו שואת ההתנתקות, כאב הגלות. צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו. ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות. לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...". ועל אף הכאב - נשמיע את הצפירה. עצם השמעתה היא נצחוננו. עצם שרידתנו הוא נצחוננו. עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, יאיר, בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם. "ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו" "ויכפר על בני ישראל" [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד מכם לא הבין אני שמח שהציונות מסיימת סוף סוף את דרכה המדהימה, ומפנה מקום לעבודה האמיתית - איחוד העם ובניית תרבות הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לי אמנם לא יצא להיות מאנית-דפרסיבית, אבל התיאורים משכנעים... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... אהבתי! זה נחשב? מסר עמוק... ממש מוצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] יישר כח! אתה באמת עושה לי את השבוע. [ליצירה]
תגובות