בליל ירח מלא

הופעת על דלתי,

כמו מכשף הבא מצידון,

כמו ערפד שלטרף נמשך,

הרוצה רק לטעום מדמי.

שפתייך,שהתנפלו בתאווה על בשרי,

על עורפי,

על כל כולי,

מפתות הן היו,יותר מתמיד

כמעט, כמעט ונאכלתי כולי,

כמעט, כמעט שהפשטת את עורי,

כמעט, אך אזהרתי

כמעט, אך קבעתי

אך תאוותי, כמעט אנסה אותי

והאמת היא, שדווקא דיי רציתי

בציפורנייך נעצת את עורי,

להשאיר כמובן זיכרון

ששמא אשכח

מכשף שכזה תמיד כן היית,

יש דברים שלא ניתן לשנות

ננצור לשוננו כהרגלנו אנו

ונמשיך לחייך בחיינו