בא"ב שֶׁל חַיַּי
אֲנִי לוֹמֵד אוֹת חֲדָשָׁה:
מַעֲבִיר אֶצְבַּע עַל קִמּוּרֶיהָ
כְּתוּבִים בִּדְבַשׁ
וְהוֹגֶה אוֹתָהּ בַּחֲשֵׁכָה.
אֲנִי אוֹחֵז בָּהּ בְּעִצוּר
וּמְלַטֵּף רַכּוֹת בִּתְנוּעָה.
עַל כָּל הַשִּׁירִים לְהִכָּתֵב שׁוּב בְּצִלָּה:
מִלּוֹתֵיהֶם כְּשֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ נוֹשָׁנָה
אַךְ הָעִיר שֶׁבְּסוֹפָה –
הִיא תִּהְיֶה שׁוֹנָה.
תגובות