היום, היום אני מסיים את זה.. זוחל בעקבות האור, בחוף שמה שנותר בו זה רק חול.. משאיר אחריי עקבות בוערות, זיכרונות כואבים וגחמות.. שמיים כחולים מלווים, לעוד פרשיית אהבים. שמש צוללת לתוך מיים שקופים, ואני נשרף בחוף, עם החיים.. דיי, באה והולכת.. אף פעם אינך נשארת.. עושה אור ומחממת, ואז בורחת ונעלמת.. נשאר קפוא מול בדידות, זה הזמן לעזוב.. זה הזמן לוותר, אין טעם לחכות.. יורד למים וצולל לבדי, ובצד השני, צפה גופתי.