על אש חמה הן התחממו כבר הרבה זמן,
מבעבעות בתוך שמורותיהן הטבעיות.
מלוחות, מזככות, מנקות וצורבות.
מתוך פתח צר, ממש לכדי סדק,
האוקינוס התפרץ.
במלוא כוחו הפתאומי.
אוקינוס המציף כחול. האוקינוס השקט.
שקט כמו סערה הסותרת לכל.
נשטפתי עם הזרם- עד כי לא יכל עוד להשיא אותי.
נשימה קצרה וכבדה.
גם כשהשמיים כבר התבהרו.
ותהיתי,
מתי עוד אראה דממה סוערת בתוך שטף החיים...
תגובות