בַּשיר אין תחכום ובינה נשגבה,
רמיזה נעלמת מילה שגבהה,
אין לגלוג יוהרה רוע לב או רְשעוּת,
לא כיעור לא שטנה לא זדון לא שְפלוּת.

רק פשטות ורוך ומילות אהבה
וחיוך וחמלה שלטוב מתאווה,
ותפילה שנישאת בו לעת חדשה
כרוכים בה יחדיו רצון עז וכמיהה.

שתגיע עָדֵינוּ תקופה נפלאה
וקנאה תכלם לה בקרן פינה,
יפרצו מקרבנו מידות טוהר וזֶכוּת
ונפשנו תמלא בעדנה ורכוּת.
טוב הלב יֶעָשֵה למורגל ונפוץ
ושירה חדשה מחזנו תפרוץ.

והאושר ההוא הנסתר ההזוי,
הבלתי נתפש והבלתי חזוי
שנראה מרוחק ואינו אפשרי
יבקרנו או אז רענן וטרי.

לו לרגע יבוא ויותיר מטובו
נקווה נאמין נצפה לשובו
נתבשם מריחו ונספוג טעמו
נייחל לשלווה יבאנה עימו.

ונדע בבטחה: כן האושר קיים
ויפי הדרו בלבבנו נרקם.

א  ו  ש  ר  ! ! !