אני נרגש, אני נפעם, אני יודע
הרחק מכאן נישאים הרים גבוהים,
נושמת ארץ אדירה.

אולי משם באתי מלשד אדמתה,
תושביה מצפים לי בסבלנות אין קץ
פעם, בזמן אחר, אינני יודע.

כה עזה התחושה
התחושה כה עזה.

אני רואה צֲייה
ושיירת גמלים עוברה
;ושממה צהובה
ושמש על קודקוד קופחת
והדרך רבה,

האם חיזיון אחזני, חלום, תעתוע.
התחושה כה עזה.
כה עזה התחושה.
מוזרה.
מופלאה.

וקול קורא בי ליטול מקל הנדודים,
להטיל צרור חיי על כתפי
והדרך ארוכה
ממתינה.
נעלָמֵה.