שישים שנה על מיכאל
חלפו בעבודה
עמל היה יומם וליל
בנה את המדינה.
יצוא יצא למלחמה
מדי שנים כמה
עבד בשתי משרות כפולות
שילם ת´משכנתא.
וכל עשור הגביר לשיר
את זמר המכורה
עד התגלה לו יום אחד
שהיא מזמן אבדה.
ובכל אשר ילך האיש
שלטה ההפרטה
כי פרי מסיו קנו גבירים
במחיר סוף העונה.
ולא נותר למיכאל
דבר שֶמִּשֶּלּוֹ
מלבד מילים וקשקושים
התמוססה ארצו.
ומיכאל בנה תנועה
גדולה ונרחבה
לקח את כל הפראיירים
ירדו מהמדינה
השאירו בה רק שליטים
ופרזיטים מה
שישלטו על תהום ריקה
וערבה צחיחה.
שישים שנה על מיכאל
חלפו כמו חיזיון
היום הוא חי במונטריאול
ביתו ממש ארמון.
26.8.08
חמש שנים
מלים: יצחק קצנלסון (1886-1944)
לחן: עממי
יצחק קצנלסון, משורר ומחזאי עברי ויידי, ניהל גימנסיה ובית-הספר עברי בלודג´ שבפולין. ניספה באושוויץ. הביא רוח של ילדות וחן לשירה העברית. רבים משיריו הפכו לשירי עם, לרבות שירי הילדים שלו. קצנלסון ביקר בארץ-ישראל מספר פעמים וכתב שירים על הארץ, ביניהם: "גילו הגלילים" ו"מה יפים הלילות בכנען".
חמש שנים על מיכאל
עברו בריקודים
בטל ישב מעבודה
חופשי מלימודים.
שלושה היו לו חברים:
נבחן שבמלונה,
חתול שחור – רבי לקיק
ובשובך יונה.
חמש שנים – ובשישית
אל חבריו קרא:
"שלום, נבחן, שלום, לקיק
שלום יונה צחורה!
אל בית הספר אלכה לי
אלמד יום-יום עכשיו;
חכו עד כלות הלימודים,
שוב נשתעשע יחדיו".
תגובות