אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
מעוז היקר!
לעיתים מה שהראש יודע ,
הוא אשר הלב מרגיש,
ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת.
אפילו אם הן מועטות או דלות,
קצרות או פשוטות .
הן בעלות אינספור משמעויות.
געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע
אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים
שמביעות בפשטות געגוע.
אסנת.
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
הזדהתי עם התוכן. והלך רוחך בכתיבתך, המשקפת בתאורים פרטניים את המכלול המלא מראות עיניו של מורה...
ובייחוד אלו השורות הזכירו לי דמויות שהשפעתן הייתה ועודנה קיימת על העם..
"חנה לוחשת אל מול משכן
שרה שצוחקת באוהל, בצד .."
ראוי לשבח בעיני.
אסנת.
[ליצירה]
אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות..
[ליצירה]
צו החיים.
כצוואה לאהבה
ללא מחשבה.
כמו תמימות של ילדים.
כל אדם אוהב בדרכו שלו.
והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר
לצד הרגשי חסר המחשבות
לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות.
כתוב יפה.
[ליצירה]
מעוז היקר,
תודה על הערותיך והארותיך.
שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו.
אחת!
מתוקה.. בשיא הפשטות
איה היקרה!
קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא
את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא?
תודה לך:)
שלהבת...
אחרונה חביבה:)
שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש!
(אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.)
אסנת
[ליצירה]
מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו:
"התעלמתי מעקיצות ומכות"
צבעתי בירוק..שוממה".
וכו'
יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות ..
אסנת.
תגובות