בס"ד
נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,
נמחקו השורות,
אין משמעויות.
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
אסנת י
-
הכתיבה היא מבע לנפש פנימה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסנת :) האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ? מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות: "נתבדו אותיות. התרבו התעלומות," באותה מידה יכולת: "התבדו אותיות. נתרבו התעלומות," וכו'.. אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות. "אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות". התאחו האותיות, למילים ולשורות, בעלות משמעויות. משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש. אחזור לעיונים נוספים, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי לקרוא!! כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן. המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] -חזקי- כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז היקר, תודה על הערותיך והארותיך. שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו. אחת! מתוקה.. בשיא הפשטות איה היקרה! קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא? תודה לך:) שלהבת... אחרונה חביבה:) שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש! (אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו: "התעלמתי מעקיצות ומכות" צבעתי בירוק..שוממה". וכו' יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות .. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין שאלתך, להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי. אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה.. וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה.. שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז! אני ממש מזדהה עם התוכן אולי כי הוא קרוב מעט לעולמי שלי? כתוב בנימה עוצמתית. של רצון כמיהה ובקשה כאחד. תודה מעוז. [ליצירה]
- [ליצירה] מוריה-תודה(: יהושוע -נא הסדר נשימתך:) מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים. תודה על עצותיך. אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא. גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת. וגם משום שהטקסט הכתוב הוא הביבי שלי:) נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל, אולם ראשית זה מוסב על הכרית, ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול. תודה על תגובותיכם :) אסנת [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד DAV d שלום. כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים. תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ? סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים. מקווה שהפרטים האירו אור חדש. ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב. אסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא נהנתי לקרוא וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה.. "אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ אני אבין שלא הבנתם מאוּם. כי רק אני יודעת יותר מכֹּל, את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל".. אסנת [ליצירה]
תגובות