אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
מעוז היקר,
תודה על הערותיך והארותיך.
שתמיד מוסיפות עוד קומה ונדבך בכתיבתינו.
אחת!
מתוקה.. בשיא הפשטות
איה היקרה!
קראתי בעיון שוב ושוב את הערתך וניסיתי למצוא
את ה"ביטוי המסורבל" וה"לא זורם" התקשתי לראותו חבוי בין השורות אולי הוא כה בוהק וזועק שאיני מצליחה לראות? אודה לך אם תוכלי לצטט או אולי להצביע על נקודות ברורות תמיד יש מקום לשיפור לא?
תודה לך:)
שלהבת...
אחרונה חביבה:)
שנזכה לפתוח דף חדש בכל רגע ממש בבחינת התחדשות תמידית שתסייע לנו להתעצם להתרומם ולהתחיל מ...חדש!
(אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים כאלה ואחרים..לא ישנתי הלילה עמכם הסליחה.)
אסנת
[ליצירה]
שיר אהבה פשוט,
הוליך אותי לתוך שלל של מציאות
בין מילים המתארות את הקיים
ואת זה שנמצא אי שם
ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם
וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם
רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב
אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב
שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו
שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו
וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם
הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים
שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת
שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת.
ריגשת אותי.
אסנת.
[ליצירה]
כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא
נהנתי לקרוא
וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה..
"אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ
אני אבין שלא הבנתם מאוּם.
כי רק אני יודעת יותר מכֹּל,
את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל"..
אסנת
[ליצירה]
הערה קטנה,
היצירות הנכתבות לא תמיד מוסבות לחיי האישיים, הווי אומר שתוכן הכתוב לא בהכרח משקפות את מציאותי הפרטית, לעיתים הקורה אותנו סביב הוא זה המקנה רעיונות לכתיבה כמו נוף סתמי שהצייר חוזה בדיוקן ציוריו...
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
חזקי ישר כחך על פרק מופלא נוסף בסדרה שוב קראתי בשקיקה ונהנתי.
גרשון ורדף הערה קטנה בעניין תגובתיכם: כמדומני שיש אנשים שניחנו ביכולת הבעת רגשות שעלולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות שונות כגון עניין הדמעות יכולת שהיא אומנם שכיחה אצל המין הזכרי אך בהחלט אנושית ומציאותית ולא כזו תלושה מן המציאות. אגב אני אישית זכיתי להכיר אדם כזה שדמע לא פעם אחת במצבים שונים בחיים אינטלגנציה רגשית גבוהה בה הוא ניחן וגם רצון לבטא כאב או אמפתיה כצורך הזדהות עם המצב..
*נקודת אור נוספת המופנת לכותב(חזקי) היא :
עניין האיקו הגבוה מוזכר בהקשר הזה בעניין הפרשה
"ולהורות נתן בלבו" (שמות ל"ה ל"ד)
שמעירים על כך חכמי ישראל שבפרשת:"ויקהל" כתוב
ולהורות נתן בלבו"-שאם חנן הקב"ה את האדם בחכמה ובדעת אל יחזיק זאת לעצמו בלבד אלא יקיים על פי הכתוב :"ולהורות את בנ"י.." שיפיץ האדם (או לפחות ישתדל..) את מעיינות התורה והחכמה, שנתברך בהם ,ברשות הרבים ויביא בכך תועלת לכלל ישראל. וכבר מובטחים אנו מפי חכמינו הקדמונים שהלומד על מנת ללמד מספקים בידו ללמוד וללמד(אבות)
שנזכה בע"ה.
לכל מה שנראה בעינינו כחסרון הוא בהכרח כהוא זה.
[ליצירה]
כתוב בפשטות -מזדהה עם התוכן,
שתזכה גם לכתוב שירי תקווה
רוגע ושלווה
שיעלמו שירי האכזבות
ואותן יחליפו שירי אהבות
מתוקות , רכות , חביבות.
של אהבה אחת ולא מני רבות
שלא יעופפו אי שם ברחובות
ויוקדשו לאחת שתרבה אהדות
לאותן מילים זוהרות
ככתיבתך הזורחת באור יקרות..
נהנתי לקרוא
אסנת
תגובות