עייפות
פשטה בי
מתחפרת מכלה
כל טיפה של רגע
שיהיה או שהיה
ואני כבר לא נלחמת
זהו קרב מראש אבוד
מלב עזוב
מגב נבגד
מכח שאזל, שנגזל
עד שחדל
ועייף
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היפ- תודה. שמחה, כתמיד לקרוא תגובותיך... שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, כיף לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? ניסיון חדש בעשב כלשהו? חומר טוב?! [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך.... בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית. גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו- שי, התעלת על עצמך!!! מדהים בעיניי :) [ליצירה]
- [ליצירה] א הבנתי את הבתים הראשונים, אבל האחרון מקסים ועומד בפני עצמו בעיני, כיצירה נפרדת.... [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי ליצירותייך, אך את זו- לא ממש הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג, אני רואה שנזכרת בי פתאום, כיף לראות, כיף לקבל תגובות, תמיד שמחה לקרוא הערותיך... [ליצירה]
תגובות