כמעט שלכת

הרוח כמו מסרבת לתלוש

העצים כמו מפחדים להפרד

אבל עכשיו כמעט שלכת

והעלים משנים מעט צבעם

כמו יודעים דבר התלשותם

והרוח לא נושבת כמו פעם

בחוזקה אל אנושית

בזעם בלתי נתפס

וכבר כמעט שלכת

ועדין אין כיוון

לא יודעים לאן ללכת

ותמיד בימים האלה

בטרם נחרץ גורלי

נחתם מכאוב גדילתי

רגע לפני עוצרת אני 

סופרת דימעותיי אחת על אחת

והשנה,

השנה אני לא סולחת

לא לך.

לא לאדם שהשליך גופי וליבי

ועשני לו מותרת

כמו העלים עכשיו

כמו הרוח שנושבת

ואולי כעת,  זהו זמן שלכת