כְּרַש המחזר על הפתחים
אאסוף פֶּרֶט כּרמךָ
אולי בְּזַגֵי עוללות בשלים
אפריח אדמת טרשים לחה.
ובפשיטת יד תדבר דלותי
תפרט על נבל חלוד- מיתר
ובדמי הליל במקום כינורות
את שירי ילוו יבבות הצרצר.
ומיום אל יום אֵרֵדַה לראות
הַפָּרְחַה הגפן, הביאה סימנים
וצרור עצמות יבשות יבשרו
בשורת עקרות, הסתר פנים.
לכן לא אביט עוד באור החמה
לא אוכל לשאתו על גבי
עד יבוא גואל, ופרט כרמך
יעלה ממצולות הספון בחובי.
