הדרך אמנם ארוכה אך בדרכה מכירים אנשים חדשים
כמה מהם תורמים אחרכך? ומה זה בכלל משנה?
ומכירים, נהנים, צוחקים או בוכים וזה לא משנה
כשעוברים, צוחקים. כשהולכים, נהנים.וזה לא משנה
והזמן ממשיך לזוז
וגם אם תיפול, הוא לא יעצור
אז תמשיך ללכת
רק זה יעזור.
יערה, השכנה עם הדשא הירוק
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכחת מזה... הייתי קפיצית מדי בשביל לזכור אפילו את השם שלי.. תודה. אני אשנה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך... כל כך אמיתי.. ממש יפה.. מוזמנת לקרוא אצלי[?] [ליצירה]
- [ליצירה] א-מ-ן. גם לך.. שנה מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ זה לא הקטע של לא להצליח למות זה הקטע שיהיה טוב לפני שזה יקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה :) חיבוק בחזרה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו כזה.. מערה מנהרה. מוזר.. ככה זה גם בפנים.. כל השיט מתאסף שם. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. נמנמ תודה רבה [ליצירה]
- [ליצירה] את די צודקת. בהכל, אבל זה לא תמיד עוזר לדבר עם אנשים. הם יודעים, זה לא עוזר, זה לא יעצור הכל ויתן לי לחיות. צריך לקוות שהשנה הזאת תהיה יותר טובה.. אז ש-נ-ה ט-ו-ב-ה [ליצירה]
- [ליצירה] התשובה.. ללכת לאן שהרגליים לוקחות. ואם הן לא לוקחות כנראה עדיף לשכבת בצד ולהסתכל על מי שעובר על פניך. [ליצירה]
תגובות