הדרך אמנם ארוכה אך בדרכה מכירים אנשים חדשים
כמה מהם תורמים אחרכך? ומה זה בכלל משנה?
ומכירים, נהנים, צוחקים או בוכים וזה לא משנה
כשעוברים, צוחקים. כשהולכים, נהנים.וזה לא משנה
והזמן ממשיך לזוז
וגם אם תיפול, הוא לא יעצור
אז תמשיך ללכת
רק זה יעזור.
יערה, השכנה עם הדשא הירוק
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכחת מזה... הייתי קפיצית מדי בשביל לזכור אפילו את השם שלי.. תודה. אני אשנה. [ליצירה]
- [ליצירה] התשובה.. ללכת לאן שהרגליים לוקחות. ואם הן לא לוקחות כנראה עדיף לשכבת בצד ולהסתכל על מי שעובר על פניך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ראפ? חחחחחח ככה אני מדברת לעצמי, את צריכה להיות "אני" כדי להבין. נראה לי. הקטע שכתבת ש "יש חוסר היגיון מוחלט בכך שרוחות מלחמה מביאות תקוה..." אז כן. תחשבי על זה... משהו רע שגורם לך לחשוב רק על טוב.. למה לא הגיוני? בעיניי כן.. שוב, אמרת, עניין של טעם.. תודה על הביקורת הבונה.. הלוואי שבאמת נהיה חזקים. תודה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. נמנמ תודה רבה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה :) חיבוק בחזרה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. תודה רבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ זה לא הקטע של לא להצליח למות זה הקטע שיהיה טוב לפני שזה יקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך... כל כך אמיתי.. ממש יפה.. מוזמנת לקרוא אצלי[?] [ליצירה]
- [ליצירה] א-מ-ן. גם לך.. שנה מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] הא? מה אירוטיקה? מי אירוטיקה? מה הקשר של זה לאירוטיקה? (אה אולי בגלל הנחש.. יש מצב..) כל אחד והדמיון שלו. [ליצירה]
תגובות