הוא ביקש כל כך יפה

לא יכולתי לסרב

אבל כבר לא חזרתי

למרות המכות

ולמרות הכאבים

למרות החששות

ולמרות כל הפחדים

ונמצא לו תחליף

התחליף שהרג אותי

והם אמרו שם שאני גוססת

אבל זה די נחמד

גם למות

ועוד בכלל לא כואב

ככה גסיסה אמורה להרגיש?

אני לא מאמינה שזאת אני

אני. כן. זאת שהייתה תמיד

הילדה הכי טובה

זאת שמקשיבה

זאת שעוזרת

זאת, שההורים הם הכי חשובים

אבל הם לא ידעו

לא הרגישו

ולי כאב

ועדיין כואב

ותמיד זה ידקור לךך בתוך הלב

וזה לא משנה

הילדה שהייתה

שונה לגמרי

שונאת להקשיב להם

ושונאת לעזור

מקיאה את עצמה

ובוכה בכל חור

ונמאס לה כבר

נמאס לה לחטוף הכל

אבל למי אכפת?

?מי בכלל מקשיב

מי רואה??

למי זה משנה?

לאף אחד.

אם לי זה לא משנה

למה שלהם כן ישנה?

ואני אלך

ממש עוד מעט זה ייקח אותי מכאן

ואני לא רוצה שיזכרו אותי

לא בכלל

לא אף פעם

לא בתור "ההיא ששנאה"

ולא בתור "זאת שאהבה את.."

לא כאחת שקיללה

ולא כשרמוטה שהרסה

אל תזכרו

תתעלמו

תשכחו

 מה שכולכם רציתם לא?

תחשבו עליה כעל הקרציה

זאת שתמיד הציקה

ואתה!!

אדיוט! שמוק דפוק!!

אתה תזכור אותי בתור זאת

שעקרה לך את הזין

אולי בתור זאת שבזכותה

לא יבוא דור נוסף של חארות לעולם

אני ביקשתי

אתם יכולים לשים זין

איפה שבא לכם

כמו תמיד

או לנסות לשכוח

בכל זאת

יש פה עוד עולם שלם

הגלגל לא יעצור כי מתתי.

באמת שלא.

וזה כבר לא ישנה מה שתגידו

זה לא בשליטתי.

כבר לא.