מסע באוקיינוס,
על כל פרחי ים ועשב שותה.
אנו מאספים מלֹא לוגמינו
אדוות גלים מוזהבת.
אוקיינוס של רחל זה,
שטים בו בדרך אפרתה.
אולי תִמָצֵא שם סולת הקץ
וננפה ברשתות
גאולה.
נאמר שבכתה אוקיינוס,
נמשך מיְפִי עיניה.
עייפות הן כבר
ורכות-רכות.
שאלנו חוטבי עציו של משה
בעומדם על קוטבי אוקיינוס –
היכן קרעה דרכה?
בעצתם
רצים כִּשְרָצִים של טיפת דמע סרוחה
באפיקי אימנו
לאהבתהּ.
------------------------------------------------
כ"ז באלול התשס"ו, סדנת כתיבה
תגובות