אנחנו בדרך לקוסם מארץ עוץ שיגשים את משאלותינו אני, אתה ו....דודו (הכלבה שלי) צועדים בשביל האבנים הצהובות אני היא דורותי, שרק רוצה לחזור הביתה דודו היא "טוטו", שתמיד מלווה אותי ואתה.... אתה במקום כולם: הדחליל, איש-הפח והאריה כי אתה צריך הרבה דברים כמו הדחליל - אתה צריך שכל במקום קש בראש כמו איש-הפח - אתה צריך לב פועם במקום הלב המתכתי והחלוד כמו האריה - אתה צריך אומץ במקום הפחדנות שלך   הדרך ארוכה והנעליים האדומות נשחקות במשך המסע אנו עוברים הרפתקאות ומסעות שמחשלים אותנו ולפעמים מכשילים אותנו   לבסוף, לאחר מאמצים מגיעים לארמון הקוסם דופקים על הדלת אבל אין תשובה רק פתק שם תלוי על הדלת   המטרה אינה מקדשת את האמצעים! האמצעים היו כשרים? ומהי המטרה? הא לא פספסתם אותה? אם אין לכם תשובה וודאי שלקוסם גם אין בהצלחה בהמשך בכל דרך בשביל חייכם   פתאום מתעוררת.... פוקחת עיניים ומרימה ראשי מהמקלדת אני בבית מול המחשב אבל במסנג´ר כתוב: "חשבתי על מה שאמרת והרגשתי שאני יודע למה התכוונת אני כבר לא פוחד......."   "אני עדיין חולמת" ממלמלת לעצמי קמה מהכסא נתקלת במשהו ונופלת מה זה פה? מאיפה הנעליים האלו? אף פעם לא היו לי נעליים אדומות..... ???