לחי קרה על אבנים חמות
בכי דקה על אבנים שותקות
תקווה בלי מילים, תלויה במבט
חורבן של חיים ולב מקומט
לתלות תקווה אינסופית בקיר שנשאר
לקרוא אליך, אהוב, להאמין במחר
בכי ללא מעצור, פורקן מוחלט למולך
לצאת עם פנים רטובות, ואז - אנחה.
בובי סלומון
-
למלא את החלל הריק שבפנים באמת הכי גדולה שמישהו יכול לשאת.
לשאוף לריאות נשמות, העולם מלא בהם אז למה לא?!
לקום כל פעם מחדש עם ההרגשה המרוממת והבלתי נתפסת במילים של להיות בת חסותך אלוקים, תודה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו זה מדהים.. איך שכל הפנים זורמות לכיוון אחד.. את/ה ציירתם את זה?? [ליצירה]
- [ליצירה] אני נורא אוהבת ומרגישה עכשיו אותו דבר תודה שהגדרת במילים דברים שאני לא מצליחה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] רות וואו!!! אני נפעמת.. באמת!! חבל שאת לא מסוגלת גם לדבר קצת עם האנשים שאוהבים אותך אני מאמינה שזה יעשה לך טוב [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך אוהבת איך שאתה כותב [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים איך אתה עושה את זה?! מצליח להביא את העולם למקומות הכי פנימיים שלנו... אוהבת ממש [ליצירה]
- [ליצירה] היה לי קשה לקרוא את כל תיאורי הכאב והייאוש האלה ובכל זאת זה היה מדהים "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" החושך שלך נשמע כל כך גדול שנראה כאילו השמש עומדת להפציע.. הרבה שמחה ואהבה! [ליצירה]
- [ליצירה] נורא עצוב ואמיתי. המבט החסר כל, שכבר אחרי הייאוש הזה עושה לי רע. יפהפה [ליצירה]
תגובות